אבי בן חמו תבע את אשת טורס שירותי תיירות בע"מ ואת לקסן ישראל בע"מ (מלון הנסיכה אילת) בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 10,000 שקל לאחר שחזר במפח נפש מחופשה.
מכתב התביעה עלה שבן-חמו הזמין נופש במלון הנסיכה באילת לארבעת ימי החנוכה, עבורו ועבור בני משפחתו - אשתו ושלושת ילדיו - ושילם מחיר מסובסד בסך של 692 שקל. בן-חמו ביקש שני חדרים צמודים בחצי-פנסיון עם נוף לים והדבר צוין בטופס ההזמנה. לדבריו, קיבל שני חדרים מרוחקים והוצעה לו סוויטת "ג'וניור" המורכבת מחדר שירותים, חדר שינה וחדר נוסף, והוא דחה הצעה זו כי החדר הנוסף היה קטן מדי להלנת שלושת ילדיו.
לאחר מכן הוצעה לו סוויטה "דה-לקס", הכוללת חדר גדול המאפשר לינה של מספר אנשים אך ללא הפרדה, והוא דחה את ההצעה. בן-חמו, יצר קשר עם נציגי אשת טורס שארגנו עבורו מקום במלון "לגונה", בסוויטה משפחתית המורכבת מחדר ילדים ומחדר הורים, כשביניהם דלת הפרדה בתנאי אירוח של "הכל כלול", בעוד שהזמנתו הייתה בתנאי "חצי פנסיון". בן-חמו הדגיש שהשהות בסוויטה במלון "לגונה" לא נעמה לו ולמשפחתו, שכן הייתה קטנה, צפופה ולא נוחה, וגרמה למריבות בינו לבין אשתו וילדיו.
השופט אריה רומנוב דחה את התביעה ללא חיוב בהוצאות. לדבריו, המלון "שדרג" את ההזמנה והציע לבן-חמו שתי סוויטות מפוארות במקום שני חדרים צמודים, ובהמשך הועבר לסוויטה במלון אחר בתנאי אירוח של פנסיון מלא, אותם ניצל במלואם. "יוצא, אפוא, כי בשקלול הדברים, התובע ובני משפחתו התארחו בסופו של דבר, בתנאי אירוח טובים יותר, הגם שהזמנתם לא בוצעה במדויק. בהקשר זה אציין, כי התובע טען כי מלון 'לגונה' נופל מרמתו ממלון 'הנסיכה', ואולם לא הובאו בפניי כל ראיות בה קשר לכך, ועל-כן אינני מקבל טענה זו.
"לא מצאתי כי התנהלות הנתבעים אל מול התובע הייתה בלתי סבירה, ובוודאי שלא מצאתי, כיצד התנהלותם זו גרמה לתובע את הנזקים להם הוא טוען, עד כדי שהוא מבקש לפצותו בשיעור של 10,000 שקל. הגעתי לכלל מסקנה, שגם אם מסיבה לא ברורה, לא ניתן היה לספק לתובע את מבוקשו המדויק, היינו, שני חדרים צמודים, וגם אם נגרמה לתובע עוגמת נפש מסוימת בשל כך, הרי שהתחליף שהוצע לו 'בזמן אמת' על-ידי הנתבעות היה סביר וקרוב ככל האפשר למה שהזמין מלכתחילה, ויש בו יתרונות ה'מקזזים' את עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל כך שלא סופקו לו שני חדרים צמודים. מכאן שלא מצאתי בסיס לחייב את הנתבעות לפצות את התובע".