ברשות העתיקות מעריכים כי המבנה הגדול שנחשף לאחרונה בעיר דוד, שימש כאחוזתו של אדם פרטי אמיד. ממדיו הכוללים של המבנה אינם מצויים בידי החוקרים, אולם בהערכה זהירה הם אומדים את שטחו בכ-1,000 מ"ר. במרכזו של המבנה יש חצר גדולה ובלתי מקורה, שהייתה מוקפת עמודים. בין שורות העמודים והחדרים הגובלים בחצר סבבו גלריות. אגפי החדרים התנשאו לגובה של שתי קומות, והיו מקורים בגגות רעפים.
במבנה, מהתקופה הרומית (מאה 3 לספירה), נמצאה בעיי מפולותיו כמות גדולה של שברי פרסקאות (טיח מעוטר בצביעה), וממנה למדים החופרים שחלק מקירות החדרים טויחו ועוטרו בציורים צבעוניים. דגמי הצביעה שעיטרו את הקירות המטויחים כללו בעיקרם מוטיבים גיאומטריים וצמחיים. עושרו האדריכלי, תוכניתו, ובעיקר הממצאים שהתגלו בין חורבותיו, מעידים על אופיו הרומי המובהק של הבניין. הבולטים בין ממצאים אלה: פסלון שיש הנושא דיוקן של מתאגרף ועגיל זהב משובץ אבנים יקרות.
תוצאות הרעש לדברי ד"ר דורון בן עמי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות ב'חניון גבעתי' שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, יחד עם יאנה צ'חנוביץ, את המבנה, שנבנה במהלך המאה השלישית לספירה, פקד במהלך המאה הרביעית זעזוע שתוצאותיו ניכרות היטב בשטח החפירה: קירות החדרים קרסו, ואבני מפולותיהם שנערמו לגבהים ניכרים כיסו את קירות הקומה התחתונה שחלקם עדיין נותר עומד על-תילם לגובה רב.
פריטים אדריכליים דוגמת עמודים וכותרות כמו גם הפסיפסים והכמות הגדולה של שברי הפרסקאות ששימשו בחדרי הקומה השנייה התגלו בתוך עיי המפולות. המטבעות שהתגלו בין המפולות ועל רצפותיו, העידו שאת חורבנו של המבנה יש לתארך סביב 360 לספירה. דומה שלפנינו עדות ארכיאולוגית לתוצאותיו של רעש האדמה שפקד את אזורנו בשנת 363.
"איננו מכירים מבנים מן התקופה הרומית שהתגלו בארץ ישראל ומציגים תוכנית דומה למבנה מעיר-דוד" אמר ד"ר בן עמי. "הקבלות קרובות בנות הזמן למבנה נמצאות רק באתרים בני המאות השנייה-רביעית לספירה שנחפרו בסוריה. כאלו הן 'האחוזות העירוניות' (urban mansions) מן התקופה הרומית שהתגלו באנטיוכיה, באפמאה ובפלמירה. אם נכונה הקבלה זו, הרי שלמרות גודלו ועושרו דומה שהמבנה הנדון שימש במקורו כמבנה פרטי".
לחשיפתו של המבנה הרומי בעיר דוד תרומה משמעותית להבנתנו את היקף הבנייה בעיר הרומית במאות השלישית והרביעית. הוא מהווה עדות ארכיאולוגית ראשונה במעלה להתפשטות ההתיישבות בשלהי התקופה הרומית אל עבר חלקיה הדרומיים של העיר, ומצביע כי אין עוד מקום לקביעה שרווחה במחקר, ולפיה נותרה גבעת עיר דוד מחוץ לתחומי ההתיישבות הרומית בתקופת איליה קפיטולינה.