המכרז הגדול ביותר המתנהל במשק הישראלי ייסגר בספטמבר, אז יגישו שלוש קבוצות את הצעותיהן ההנדסיות והכספיות להקמת מתקן ההתפלה הגדול בישראל, בשורק. זהו מכרז שצפוי להיות מוכרע דווקא בזכות השליטה במרכיב מפתיע אחד: מחיר החשמל.
השליטה בחשמל היא המרכיב המקנה בימים אלה יתרון יחסי לקבוצה אחת המשותפת לקרן האצ'יסון ולהנדסת התפלה (IDE) שבבעלות קבוצת דלק וכי"ל, על-פני מתחרותיה: קונסורציום משותף לשיכון ובינוי, גרנית הכרמל ושפיר; וקבוצת תה"ל מקבוצת קרדן ו-Veolia ישראל. המתקן להתפלת מי ים בשורק הוא מתקן ההתפלה הרביעי שיוקם בישראל בשיטת ה-P.F.I, שבמסגרתה יקים זכיין פרטי את המתקן ויתפעלו תמורת הבטחה לרכישת המים המותפלים בידי המדינה במחיר נקוב. מדובר במתקן ההתפלה הגדול בישראל, שיספק כמות שנתית של 150 מיליון קוב מי ים מותפלים בשנה. ההשקעה בהקמתו מוערכת בשני מיליארד שקלים, ותקופת הזיכיון היא 26.5 שנה.
מתקן התפלה שכזה צפוי להפוך לאחד מצרכני החשמל הגדולים במשק - ולפי הערכות יזדקק לאספקה שוטפת של כ-80 מגה-וואט בשעה. זאת, כאשר תשומת האנרגיה היא מרכיב קריטי בעלות התפלת המים - ומהווה כ-30%-60% ממחיר קוב מים מותפלים שיוצע בידי המתמודדות במכרז.
בפני זכייניות פרויקטי ההתפלה עומדות שתי אפשרויות לספק את החשמל הדרוש למתקן: האחת, לרכוש אותו מחברת החשמל, לרוב בשעות השפל - אז מוזל מחירו משמעותית; או לחלופין, להקים בצד המתקן תחנת כוח פרטית אשר תספק את מרבית החשמל שתייצר למתקן ההתפלה הסמוך. כך למשל, נתמך מתקן ההתפלה שבבעלות שווה של IDE ו-ואוליה באשקלון, בתחנת כוח פרטית של דלק תשתיות (IPP אשקלון) המספקת לו את החשמל הדרוש להפעלתו, 55 מגה-וואט, בהנחה על מחיר חברת החשמל. מתקני ההתפלה בפלמחים ובחדרה, המצויים בבנייה, ירכשו לפי שעה את החשמל הדרוש להם מחברת החשמל, ויעשו זאת בעיקר בשעות השפל של הביקושים לחשמל - כדי להוזילו.
לכל אחת משיטות אלה יתרונות וחסרונות: הישענות על חברת החשמל מבטיחה אמינות אספקה - אך גם מחיר גבוה יחסית ותלות בתעו"ז (תעריפי עומס וזמן), למשל. הקמת תחנת כוח פרטית תוזיל לטווח ארוך את מחיר האנרגיה - אך כרוכה כמובן בהשקעה כספית גדולה ובתלות בספק גז טבעי.
מה מחיר החשמל? תעריף החשמל לצרכני החשמל הגדולים במשק מבוסס על תעריפי עומס וזמן, הכרוכים בחלוקה עונתית ושעתית של הצריכה - בהתאם למש"בים (מקבצי שעות ביקוש) אשר קבעה רשות החשמל: פסגה, גבע ושפל. כך, יהיה התעריף בשעות הצהריים של עונת הקיץ גבוה יותר מתעריף החשמל שייצרך בלילות הקיץ או בשעות הצהריים של האביב. הצרכנים הגדולים של חברת החשמל מכוונים את הצריכה שלהם לפי חלוקה זו, תוך מתן עדיפות ככל הניתן לצריכת חשמל גבוהה יותר בשעות השפל - אז מחירו זול יחסית.
במפעלים בהם תשומת האנרגיה מהווה מרכיב משמעותי כל-כך, כדוגמת מתקני ההתפלה, נודעת לחלוקה זו של שעות היום חשיבות במשטר ההפעלה הנבחר, אך גם השלכה על גודלו. כך למשל, זכיינית התפלה המתבססת על התעו"ז והמש"בים תיטה לבנות מתקן גדול יותר מזה שחויבה, לעתים אף ב-20%, כדי להתפיל יותר בשעות השפל הקצובות - ובכך לאפשר לעצמה השבתת פעילות בשעות הפסגה, בהן תעריף רכישת החשמל גבוה יחסית.
עם זאת, למרות החשיבות העצומה של תעריפי התעו"ז, העונתיות והמש"בים לתכנון מתקן ההתפלה ולתמחור הצעות המתמודדות במכרז בשורק, נותרו אלה עדיין תחת סימן שאלה. זאת, משום שרשות החשמל בוחנת את השינוי שלהם כבר שנה וחצי - ועדיין לא סיימה את הליכי השימוע הציבורי בעניינם. מכאן, שמתמודדות המכרז אמורות לבסס את הצעותיהן במכרז על נתונים שעשויים להשתנות בעוד חודש - ומהווים מרכיב קריטי במחיר המים המוצע במכרז, ואף בתכנון המתקן עצמו. המדינה אומנם הציעה מנגנון הצמדה משופר כנגד שינויי התעו"ז, המבוסס על הצמדה לממוצע התעריף הנוכחי - אך ממוצע זה משקלל גם את תעריף שעות הפסגה שאינו רלוונטי למפעילים, ולכן עדיין לא ניתן מענה מלא לאפשרות ש-24 שעות לאחר המכרז תשתנה הרגולציה.
מה מחיר הגז? לצד החלופה הבעייתית של רכישת חשמל מחברת החשמל, הקנתה המדינה במסגרת המכרז בשורק אופציה להקמת תחנת כוח סמוכה למתקן, בהיקף ייצור של 100-90 מגה-וואט, אשר תוקם על שטח של 10 דונם מתוך 100 הדונמים המוקצים לפרויקט באזור. תחנה כזו תוכל לספק את כלל תצרוכת האנרגיה של מתקן ההתפלה הסמוך, ולמכור את עודפי החשמל שתייצר ללקוחות פרטיים או לרשת החשמל.
מניסיונן של זכייניות מתקן ההתפלה באשקלון ושל דלק תשתיות, המפעילה את IPP אשקלון, ניתן ללמוד כי מדובר בפרויקט משתלם ביותר, המציע פוטנציאל רווח גבוה ביותר. ואולם, הפעלת תחנת כוח מעין זו כרוכה גם באספקת גז שנתית של 0.14 מיליארד מ"ק (BCM) לערך, או בסיכום של 23 שנות ההפעלה - 3.2 BCM. כלומר, זכיינית מתקן ההתפלה שתזכה במכרז תידרש לחתום על הסכם רכישת גז טבעי בהיקף של כ-640 מיליון דולר לפחות (על-פי מחיר הגז המתועד האחרון של חברת החשמל), אם תבחר בחלופה של הקמת תחנת הכוח לצורך אספקת האנרגיה הדרושה לתפעול המתקן. זאת, כאשר תשומת הגז מהווה 60%-70% מעלות ההפעלה של תחנת כוח.
הגז הטבעי מהווה, לפיכך, מרכיב קריטי בתמחור עלויות האנרגיה של מתקן ההתפלה - ומכאן, גם של עלות המים - אך נותר אף הוא לפי שעה בגדר נעלם עבור המתמודדות במכרז (או עבור רובן). זאת, כאשר המדינה לא מציעה עד כה מנגנון גידור מלא על החשיפה למחיר הגז העתידי.
הסכם גז שכזה יוכל להיחתם רק מול שתי ספקיות: EMG המצרית או שותפות תמר. ספקיות אלה לא יתקשרו כמובן עם אף אחת מהמתמודדות טרם בחירת הזוכה, ולכן מחיר הגז הטבעי לא ידוע בשלב זה, ויתומחר בהצעות המכרז על-פי תנאי שוק מוערכים. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה כי בקרב שותפות תמר מצויות שתי חברות-בנות של קבוצת דלק, חברת דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט, המחזיקות יחד בכ-31% מהזכויות במאגרי הגז. זאת, כאשר דלק מחזיקה (בשרשור) ב-25% מקבוצת IDE-האצ'יסון.
עד כה לא נתנה המדינה את דעתה לנושא הבעלות הצולבת והשלכותיה לעתיד. לטוענים כי הנושא מוטל לפתחם של הרשות להגבלים עסקיים או של משרד המשפטים - מוטב לראות כיצד טיפלו אלה בשוק ההתפלה המתפתח עד כה: כאשר IDE מחזיקה ב-50% ממתקן ההתפלה המוקם בחדרה וגם ב-50% ממתקן ההתפלה הפועל באשקלון, ולאחר סיום פרויקט הרחבות המתקנים בעוד כשנתיים, תהיה למעשה בעלת אחיזה ב-90% מהמים המותפלים במדינה.
מחיר קוב מים מותפלים נקבע ומקובע אומנם בתנאי הזיכיון, אך מחיר המים המותפלים בהרחבות המתקנים, למשל, לא נקבע. נקודה למחשבה נוכח המשא-ומתן הקשה שניהלה באחרונה המדינה מול זכייניות המתקנים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מכרז שורק מצוי בימים אלה בשלביו הסופיים. ועדת המכרזים השיבה לכל שאלות ההבהרה שנשאלו על-ידי המציעים המתמודדים במכרז בהתאם למתכונת הקבועה במסמכיו. בכלל זה, נתנה ועדת המכרזים מענה לסוגיית התעו"ז על-מנת לאפשר למציעים את הגמישות המירבית לגידור סיכוניהם בהקשר זה, בנסיבות העניין".