בית משפט העליון הורה (יום ג', 25.8.09) למשרד החינוך ולעיריית ירושלים לאתר מיידית "פתרון דיור" לבית ספר יסודי בשועפט ג'. זאת לאחר שנקבע כי בית הספר נמצא בסמוך למפעל מזהם ו"אינו ראוי ללימודי אדם".
מדובר בבית ספר שהוקם ליד מפעל מתכות בשכונת שועפט בצפון ירושלים. הורים וארגוני זכויות אדם טענו כי למרות שהמפעל עומד בתקנות המשרד להגנת הסביבה הוא מזהם ומהווה סכנה לבריאותם של התלמידים והמורים. העתירה המנהלית הוגשה לאחר שבית משפט המחוזי סירב להתערב בהעדר עילה, שכן העירייה פועלת למציאת פתרון. עם זאת בית המשפט הביע את עמדתו לפיה "עמידה בתקן אין משמעה היעדר זיהום".
כאמור, העותרים ובהם האגודה לזכויות האזרח, עמותת אדם טבע ודין וחברת פיתוח ראש חמיס, פנו באמצעות באי-כוחם עוה"ד ניר טלי, עוה"ד עמית ברכה ועו"ד קרן הלפרין-מוסרי לבית המשפט העליון בדרישה לאסור את הלימודים בבית הספר ולהורות לעירייה ולמשרד החינוך למצוא פתרון. בעתירה טענו כי קיום הלימודים במבנה "פוגע בזכות ללמוד בסביבה נטולת מפגעים, בזכות לבריאות ולשלמות הגוף ולחיים". עוד טענו כי העירייה לא עשתה די כדי לפתור את הבעיה וכי המשך הלימודים במבנה הנוכחי פוגע בזכויות יסוד.
עמידה בתקן אינה היעדר זיהום כאמור, בית משפט העליון קיבל את העתירה והורה לעירייה ולמשרד החינוך לאתר מבנה אחר עבור בית הספר. "מיקומו של בית הספר בסמוך למפעל המתכות המזהם אינו סביר", כתבו השופטים, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון
אליעזר ריבלין, השופטת
מרים נאור והשופט
אליקים רובינשטיין. הם ציינו כי המשרד להגנת הסביבה בדק את המפעל וקבע כי "פליטות מזהמי האוויר עקב פעילות המפעל אינן חורגות מרמות הפליטה המותרות". אולם, "עמידה ברמות הפליטה המותרות, אינה מצביעה על העדר זיהום, אלא על רמות זיהום שאינן מהוות עבירה על החוק. רמות הפליטה המותרות מתייחסות למפעלי תעשיה באזורי תעשיה, ולא מיועדות לאפשר פליטות מזהמים לאוויר, בסמוך לשימושים רגישים".
השופטים כתבו עוד כי לאור מסקנת המשרד להגנת הסביבה כי "אין זה סביר ולכל הפחות אין זה רצוי, למקם בית ספר ובו מאות תלמידים בצמידות למפעל תעשייתי מסוג זה", לא ניתן להתעלם מן האפשרות שהלימודים בקרבת המפעל "יעמידו בסכנה את בריאותם של התלמידים".
בהחלטה נקבע כי "לא ניתן לקיים לימודים בבית הספר בתנאים הנוכחיים, וכי מיקומו של בית הספר בעת הזו אינו סביר ואינו עולה בקנה אחד עם חובתם של העירייה ומשרד החינוך לספק לתלמידים מקום לימודים ראוי". השופטים גם מתחו ביקורת על עיריית ירושלים ה"אחראית הן למתן הרישוי למפעל הן להחלטה להקים לצדו בית ספר שבו לומדים ילדים רכים בשנים. הנכונות להסכים לחשיפת ילדים לסיכונים הנלווים לשאיפת החומרים המזיקים, ולוּ למשך יום אחד, היא החלטה בלתי-סבירה ואין להשאירה על-מכונה".
שנת הלימודים בפתח הם דחו את בקשת העירייה ל"זמן נוסף" לקידום הנושא. "הקושי הוא שהימים חולפים ושנת הלימודים תש"ע עומדת בפתח. את הניסיון המוגבר לאתר מקום לימודים בטוח צריך היה לקיים עוד קודם לשנה החולפת ולא בימים אלה. בעת הזו, בהיעדר פתרון, ייאלצו התלמידים ללמוד במבנה שאינו ראוי ללימודי-אדם. תוצאה זו אינה אפשרית. לכן, אנו מקבלים את הערעור".
השופטים קבעו כי על הגורמים המופקדים על הנושא למצוא פתרון "ולוּ פתרון זמני, שיאפשר לתלמידי בית הספר היסודי שועפט ג' לקיים את חוק לימודיהם מבלי לסכן את בריאותם. פתרון זה צריך שיהא מיידי: יש להעתיק את בית הספר או את המפעל, או למצוא פתרון מתאים אחר".
