במשך עשר שנים מתגוררת עפרה בק בדירת שני חדרים ברחוב כצנלסון בגבעתיים. במהלך כל השנים, ועוד בשנים עברו בהן התגוררו הוריה בדירה, היא ידעה כי גודל הדירה הוא 60 מ"ר ועל סמך גודל זה גם שילמה את חשבון הארנונה: כ-520 שקלים לחודשיים. לפני כחודש קיבלה בק מכתב מהעירייה, ובו צוין כי שטח הדירה המעודכן שלה הוא 109 מ"ר וכן שמעכשיו יהיה עליה לשלם דמי ארנונה על סך 930 שקלים. לאחר עיון בשרטוט שצורף למכתב גילתה בק לתדהמתה כי לשטח הדירה שלה התווספו חלקים שלא היו בה בעבר.
כשפנתה לעירייה וקבלה על כך שהנכס שלה גדל פי שניים, נשלחה בק להזמין מדידה חדשה מאותה החברה שביצעה את מדידת הנכסים בגבעתיים. הבדיקה, כך הובהר לה, תעלה 250 שקלים שיוחזרו לה אם טענתה תימצא מוצדקת. ואכן, המודד שבא לביתה לאחרונה ביצע מדידות וקבע כי גודל הדירה אינו 109 מ"ר אלא 74 מ"ר. גם על 14 מ"ר אלו, שנוספו לשטח הדירה על-פי המדידה האחרונה, היא מתכננת לערער.
לדברי אבי ממן, מנכ"ל חברת "ש.ל.מ" שביצעה את המדידות, הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר מדידה שמופעל על-ידי קרן לייזר, שבעזרתה איש החברה מודד את הקירות החיצוניים של הבניין והשטחים המשותפים. לאחר מכן נעשה חישוב השטח באופן אוטומטי. לדברי ממן, מדובר בבדיקה אמינה, ששוגה רק כאשר ישנן דירות המחולקות באופן לא צפוי.
העירייה ומשרד הפנים מדגישים ששיטת המדידה חוקית, אולם התושבים טוענים כי העובדות מעידות על כך שהשיטה אינה מאפשרת מדידה אמינה של גודל הנכסים ויוצרת סבך ביורוקרטי לתושבים, שנאלצים לרדוף אחר תיקון הטעות ולהוציא כספים.
בק לא לבד: מיכל, שכנתה, קיבלה לאחרונה הודעה לפיה הנכס שברשותה מתפרס על פני 95 מ"ר ולא 60 כבעבר. ואולם, לאחר שהתרעמה ושילמה 250 שקלים לחברת המדידה, היא התבשרה כי גודל הדירה הוא 74 מ"ר ולא 95. תושבת אחרת ממרכז העיר סיפרה להארץ כי דירת החדר בה היא מתגוררת תפחה ב-13 מ"ר. שוב חזר עניין הערעור (והתשלום על סך 250 שקלים) ובבדיקה חוזרת נמצא כי דירתה גדולה במ"ר אחד בלבד ממה שהיה קודם לכן.
גם זאב פלג, בעל דירה ברחוב כצנלסון בעיר, מכיר את הנושא. "הדירה שבבעלותי גדלה מ-69 מ"ר ל-94 מ"ר", סיפר, "הלכתי לעירייה בשעת קבלת קהל והיו שם עוד עשרות אנשים - חלקם הגדול מבוגרים, תושבים ותיקים של העיר - שגילו שהדירות שלהם גדולות יותר ממה שידעו עד היום", אמר.
"לאחר שהתלוננתי, הם בדקו את הטעות ושלחו לי מכתב שהדירה שאני שוכר מונה 78 מ"ר - גם זה לא נראה לי ולא נמדד מתוך הדירה. יש כשל מתמשך של העירייה שלא מפקחת על עבודת המדידה ושולחת אותנו לדון עם נציגי החברה ולא איתה", אמר פלג.
"במקרה של הדירה שלי הפער מאוד בולט", אמרה בק, "אבל מה עם מקרים אחרים בהם נוספו מטרים בודדים, שייתכן ומקורם בטעות מדידה? תושבים שמשלמים בהוראת קבע עשויים שלא לגלות את זה". עוד מספרת בק כי משיחות שניהלה עם זקנים בעיר עולה כי הם "אינם יכולים להרשות לעצמם את ההוצאה לבדיקה החוזרת ולכן חסרי אונים וכוחות מול עומס הביורוקרטיה".
"עבודה של עירייה עם קבלנים פרטיים חיצוניים היא עניין שגורר אחריו לא מעט בעיות", אומרת סמנכ"ל המחלקה המשפטית של ארגון "אמון הציבור", עו"ד עינת ברכה. "חברות מדידה או חברות גבייה הן חברות בעלות אינטרס כלכלי פרטי מובהק ולא מוטמעים בהן אותם הקודים המחייבים עובדי ציבור", אמרה.
ברכה מצביעה על בעייתיות נוספת: "לא ייתכן שאותה חברה שמבצעת את המדידות תהיה גם החברה שתבחן את הערעורים של התושבים לגבי התוצאות שהיא בעצמה הגיעה אליהן. יש פה ניגוד אינטרסים מובהק".
מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה, כי מדובר בבדיקה חיצונית שאושרה חוקית על-ידי מועצת העיר ומשרד הפנים, לאחר שבמשך 30 שנים לא נמדדו בתים בעיר. עוד הודגש שאם הערעור נמצא מוצדק, הסכום מוחזר לתושב. בנוסף, נמסר כי מדובר בסקר ארוך שנים שהעירייה מבצעת ואין לכמה מקרים יכולת להעיד על אמינותו וכי במקרים אחרים, קטנו הנכסים או נשארו כפי שהם. בנוגע להפניית התושבים לחברה החיצונית, נמסר כי היא גורם המקצוע שמבצע את הסקר ולכן נכון להפנות את התושבים לבירור בחברה.
"אין לנו שום אינטרס" אבי ממן, מנכ"ל חברת "ש.ל.מ", שביצעה את הסקר מסר בתגובה כי "ש.ל.מ וגם החברות האחרות מבצעות מדידה לפי השיטה שהעיר מחייבת. בגבעתיים השיטה היא 'ברוטו-ברוטו', שמתבצעת באמצעות מדידה חיצונית". ממן הוסיף כי בסך-הכל, מבין מאות הפניות שהתקבלו בגבעתיים, הוגשו רק כ-40 ערעורים, ורובם הגדול נמצא לא מוצדק. "אנחנו מבצעים את המדידה ולפעמים קורות טעויות, השאלה מה היקפן ומה הסיבה להן" אמר. עוד אמר ממן, כי החברה מקבלת את התשלום עבור כל מטר רבוע שהיא מודדת גם כשמדובר בשטחים שאינם מחויבים בארנונה ולכן אין לה אינטרס להגדיל דווקא את דירות המגורים".
