ארגון המורים העל יסודיים עתר (יום א', 30.8.09) לבג"צ בדרישה להורות על הכללת הטלוויזיה החינוכית בחבילת ערוצי החינם של הממיר הדיגיטלי. מדובר בעתירה על-רקע השקתו בתחילת אוגוסט של הממיר הדיגיטלי המאפשר לאזרחי המדינה לרכוש ממיר בעלות חד פעמית ולקלוט באמצעותו 5 ערוצי חינם, ערוץ 1,2, 33 וערוץ הכנסת - 99. ערוץ הטלוויזיה החינוכית היה מועמד להכלל אף הוא בערוצי החינם אך בסופו של דבר הוחלט שלא לכלול אותו.
באי-כוח הארגון עוה"ד סיגל פעיל, שרון אלקיים ממשרד עוה"ד אריאל שמר ושות', טענו בעתירה כי "הגבלת הצפייה בערוץ 23 למנויי הכבלים והלוויין בלבד פוגעת פגיעה בלתי סבירה בזכויות אזרחי המדינה ובמיוחד בזכויות תלמידיה ומוריה העושים שימוש קבוע בשידורי הטלוויזיה החינוכית ככלי חינוכי יעיל, ויוצרת אפליה ואי שוויון בין תושב המחובר לשידורי הכבלים והלוויין לבין תושב אחר שאינו מחובר".
תוצאתה היא שמורים או תלמידים שידם אינה משגת לרכוש מנוי לחברת לווין או כבלים, אינם יכולים לצפות בתוכניות המהוות "חלק מתוכנית הלימודים וכלי עזר חשוב להוראה".
לטענת הארגון למעשה הנימוק לאי הכללת הטלוויזיה החינוכית בערוצים החינמיים נובע מ"התנגדות חברות הכבלים והלווין להרחבת מספר הערוצים שיהיו נגישים לציבור ללא תמורה שכן הדבר יפגע בהכנסותיהם מדמי המנוי אותם הם גובים מלקוחותיהם ויגדיל את מספר התושבים שיסתפקו במערך החדש ויבטלו את המנוי החודשי לחברת הכבלים או הלווין".
בפועל, מתחילת החודש "שידורי הטלוויזיה החינוכית בערוץ הבית 23 הממומנים מכספי המיסים של אזרחי המדינה אינם זמינים לכלל הציבור במדינה הזכאי לקבלם. בפועל אזרחי המדינה המעוניינים לצפות בערוץ 23 חייבים להוסיף ולשלם לחברת הכבלים או הלוןוין דמי מנוי חודשיים העומדים על סך מאות שקלים בחודש".
בעתירה נטען כי במקום שהממשלה תפעל לגשר על פערים חברתיים, בהחלטה זו היא יוצרת אפלייה דווקא בקרב האוכלוסיה הפגיעה והחלשה ביותר ומונעת ממנה גישה לטלוויזיה החינוכית.
