ביצור ענק, בן יותר מ-3,700 שנה, המיוחס לכנענים (תקופת הברונזה התיכונה ב') נחשף בחפירות שעורכת רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי "סובב חומות ירושלים", במימון עמותת אלע"ד.
מדובר בחלק מביצור שנועד לאפשר גישה בטוחה של תושבי העיר אל המעיין הנמצא בשיפולי ההר. חלק קטן מהביצור התגלה כבר ב-1909, ועכשיו, בחפירות, התברר שהוא היה חלק מקיר עצום. זו פעם ראשונה שמתגלה בירושלים בנייה מסיבית כזו טרום תקופת המלך הורדוס.
פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, המנהל את החפירה יחד עם אלי שוקרון מטעם רשות העתיקות הסביר כי מדובר בקיר המאסיבי ביותר שנחשף אי-פעם בעיר דוד, המתנשא עד ל-8 מטרים גובה.
"מדובר בביצור עצום בגודלו, הן מבחינת מידות המבנה, הן מבחינת עובי קירותיו והן מבחינת גודל האבנים ששולבו בבנייתו. הקירות נראים כמעבר מוגן, מבוצר היטב, היורד ממצודה כלשהי שניצבה בראש הגבעה, אל עבר מגדל המעיין. בניית מעבר מוגן שכזה הוא פיתרון אפשרי כדי ליישב את הסתירה המובנית בסיטואציה שהמעיין - שהוא בבחינת מקור חיים ליושבי המצודה בשעת חרום - מצוי במקום הנחות והפגיע ביותר בשטח. בניית מעבר מוגן, אף שהיא כרוכה במאמץ רב, היא פתרון שניתן למצוא לו הקבלות אחדות בעולם העתיק, אף שמתקופות מאוחרות יותר לתאריך השרידים שתוארו כאן", הסביר.
בתקופה זו, היו ירושלים והשדות שסביבה, ישות מדינית בפני עצמה, שלה שלטון עצמאי - בדומה לשכנותיה שכם בצפון ויריחו במזרח. קירות מסיביים דומים לזה שנחשפה כעת בירושלים, מוכרים גם בחברון הכנענית, (תל רומידה), בשכם (תל בלטה) ובגזר.
לדברי פרופ' רייך, למרות שלכאורה מדובר בביצורים מרשימים, הרי שאלה שימשו בעיקר מגן מנוודים במדבר, שביקשו לחמוס את העיר. אלה הם הביצורים הקדומים ביותר באזור, והם מעידים שממועד זה, הפך היישוב לישות עירונית, שיש לה שליט והיא מסוגלת מבחינה משאבית, לבנות מבנה כזה. יישוב קטן לא היה מצליח להיערך לבנייה שכזו".
אורך הקטע המוכר של הביצור - 24 מ', ואולם מעריכים שהביצור ארוך עוד יותר, מכיוון שהוא נמשך מערבה מעבר לחלק שנחשף, במעלה המדרון של הגבעה.
"התגלית החדשה מראה, שתמונת ביצוריה המזרחיים של ירושלים ושל מפעל המים הקדום בתקופת הברונזה התיכונה ב', רחוקה עדיין מלהיות ידועה לאשורה. למרות העובדה שכה רבים חפרו בגבעה הזאת, יש סיכוי רב שגלומים בה עדיין אלמנטים אדריכליים גדולי מידה השמורים היטב ומחכים לחשיפה", אמר פרופ' רייך.
