חוזר לעבודה. בית משפט השלום בתל אביב זיכה (יום א', 6.9.09) את פרופ' ארם סמולינסקי, בעבר מנהל מחלקת ניתוחי הלב בבית חולים תל השומר ומבכירי מנתחי הלב, מאשמת לקיחת שוחד וגניבה. סמולינסקי הואשם כי התנה ניתוחים בביצועו בתשלום של אלפי דולרים שיועדו לקרן למחקרים רפואיים. השופטת דורית רייך שפירא קבעה כי לא ניתן היה להרשיעו על סמך הראיות שהובאו בפניה.
בהחלטת השופטת נכתב כי "למרות ריבוי החומר שנאסף במהלך החקירה, שכלשעצמו הצדיק הגשת כתב אישום... הייתה בפני עדותו של עד יחיד. בסופו של יום, משבחנתי במשנה זהירות כנדרש את המכלול הראייתי ובמיוחד את דברי העדים, ושקלתי ראיות נוספות שאמורות לתמוך או לאמת את דברי העדים, מצאתי פגמים במסכת ההוכחתית המקימים ספקות ולו קלים באשמת הנאשם, והם לא נמוגו חרף מכלול החומר הראייתי". משכך, כתבה השופטת, "אני מודיעה על זיכויו של הנאשם מכל האישומים בכתב האישום וזאת מחמת הספק".
השופטת ציינה כי בא-כוחו של סמולינסקי, עו"ד דוד ליבאי, הציג תשעה עדים, קרובי משפחות של מטופלים, שהעידו כי הציעו כסף לפרופ' סמולינסקי, אך הוא סירב. "אם לא לקח כסף מאנשים שרצו לעשות זאת באופן ברור, קשה לי להשתכנע שלקח במודע כסף מאנשים שכלל לא הציעו לו או שהביאו לו תרומה והוא גנב אותה", כתבה השופטת.
ייתכן, לדבריה, שעדי התביעה קרובי המנותחים "הבינו באופן שגוי את הסבריו של הנאשם שכוונו לתשלום במסגרת שר"פ (שירות רפואי פרטי) או תרומה לאחר ניתוח או פירוש תנועותיו של הנאשם או את האוירה שנוצרה בשיחה עימו". היא הזכירה כי באותה תקופה נהגו הסדרי שר"פ (שירות רפואי פרטי) בבתי חולים "והדיבור על תשלומי כסף למנתח היה בגדר חיזיון נפרץ. שמועות עברו מפה לפה ולצילה רייפן [אז מזכירה במחלקה, ר.א.] היה חלק נכבד בכך. מציאות זו היא בית גידול לאינפורמציות ודיס אינפורמציות".
יתרה מכך, גם אם תתקבל את הטענה ששבעה קרובים הביאו מעטפות עם כסף, "יש לי ספק אם הנאשם קיבל אותן... חמש מעטפות הונחו על שולחנו של הנאשם בנוכחותו... איש לא העיד שהנאשם פתח את המעטפות והיה מודע לכסף שהכילו... ייתכן שראה בהן עוד דברי תודה נלווים לספרונים ופרטים קטנים אחרים". היא הוסיפה כי גם אם היו מעטפות על השולחן הן "פשוט 'נבלעו' באי-הסדר ששרר על השולחן ולאלהים פתרונים מה עלה בגורלן".
כאמור, סמולינסקי זוכה מחמת הספק מהאשמות נגדו.
