שרה ואילן לוי תבעו את יסמין ניסן בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שקנו ממנה בתאריך 28.11.08 כלב מסוג "מלטז" בסכום של 3,800 שקל והוא נפח את נשמתו ביום 23.12.08.
מכתב התביעה עלה שהתובעת חתמה על הסכם לפיו לא יהיה באפשרותה להחזיר את הכלב מסיבה כלשהי, ולאחר הרכישה האחריות עליו מוטלת לפתחה. לדברי הזוג לוי, ביום הרכישה הוא פנה לוטרינר, והכלב קיבל חיסון והושתל בו שבב אלקטרוני לצורכי זיהוי בעלות של 310 שקל.
"ביום 1.12.08, נוכחנו לדעת שהכלב אינו חש בטוב ומצבו היה קשה, ופנינו לוטרינר שנתן לו עירוי נוזלים, סוכרים ואנטיביוטיקה, ושילמנו סך של 459 שקל. ביום 18.12.08 קיבל הכלב זריקת חיסון בעלות של 180 שקל. ביום 23.12.08 הכלב התמוטט, נוסה טיפול חריג, אולם הכלב נפטר. על-פי הוראות הוטרינר הכלב הועבר לנתיחה במכון הוטרינרי בבית דגן תמורת סך של 163 שקל".
מתוצאות הנתיחה שהוגשו לבית המשפט עלה שדובר בגור בן 4.5-3 חודשים חודשים שסבל מדלקת ריאות ומטפילים במעי. דוח הנתיחה לא התייחס לשאלה מדוע נפטר הכלב, מי אחראי לפטירתו ומתי הוא חלה. לדברי הזוג לוי, הכלב נמכר לו כשהוא נגוע במחלות.
ניסן הגישה חוות דעת של וטרינר שבדק את דוח הנתיחה, וערך חוות דעת בעניין. לדבריו, אין קשר בין המוות לחיסונים שקיבל הכלב. כמו-כן הגיע למסקנה שלא ייתכן שהכלב היה חולה בעת שנמכר בתאריך 28.11.09, שכן הוא נפטר ממחלה ש"דגירתה" היא במשך 10 ימים, ומאחר שמת בתאריך 23.12.08, לא דובר במחלה ששכנה בגופו במועד המכירה.
הדוקטור בחן את המסמכים הרפואיים שהיו בידי ניסן בעת שהכלב היה בחזקתה, בהם צוין שהכלב טופל ונבדק מספר פעמים במרפאה וטרינרית ולא אובחנו אצלו מחלות או בעיות גנטיות והוא קיבל חיסונים מתאימים. חוות דעתו שללה אחת לאחת את טענות הזוג לוי.
השופט כרמי מוסק דחה את התביעה לאחר שקבע שהזוג לוי לא הציג חוות דעת נגדית, שיכולה לעמוד כנגד חוות דעתו של הדוקטור מטעמה של ניסן, ולא הוכח שהמוות נגרם עקב התרשלות או סיבה כלשהי הנוגעת לניסן. "התובעים חתמו על מסמך מכירה, בעיניים פקוחות, הם הסתפקו במסמכים שהוצגו להם, לא דרשו לבדוק את הכלב על-ידי וטרינר לפני החתימה של המסמך, לא דרשו לבדוק את התעודות שהוצגו להם, לא פנו להתאחדות הישראלית לכלבנות לפני שרכשו את הכלב, או למגדל בתאילנד. ניתן לומר כי התובעים לא נקטו באמצעי זהירות כלשהם מאלה שעמד לרשותם לפני שהתחייבו לרכוש את הכלב".