בית משפט שלום בתל אביב גזר (יום ג', 8.9.09) שנתיים מאסר בפועל, חצי שנת מאסר על תנאי וקנס כספי בשיעור של 10,000 ש"ח על קרלוס ששון, אשר כיהן כסמנכ"ל הכספים וכחשב בחברת הראל טכנולוגיות מידע. ששון הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים ושימוש במסמך מזויף.
ששון חשוד כי החל משנת 2003 ועד למעצרו באוגוסט אשתקד, גנב סכומי כסף מהחברה בכ-250 מקרים שונים, בסכום המסתכם לכ-5.2 מיליון ש"ח, באמצעות זיוף צ'קים.
התביעה במשפט הראתה כי את הצ'קים שגנב הפקיד ששון בחשבונותיו הפרטיים, וכן בחשבונות של חברות הקשורות אליו: חשבון בחברה לאבטחת מידע שבבעלותו בשם טו.בי.סייף, חשבון בחברת הנסיעות דיזנהויז וחשבון בחברה לניכיון צ'קים בשם מאני-נט. שיטת הפעולה של ששון הייתה פשוטה למדי ולא הראתה תחכום רב. על-פי כתב האישום, הוא נהג לתלוש צ'קים מפנקס הצ'קים של החברה כאשר הם כבר חתומים על-ידי מורשי החתימה בחברה. בהמשך, זייף ששון את השיקים התלושים בכך שמילא אותם בלא היתר כדין בפרטים שונים, לרבות סכומי כסף שונים.
בטיעונים לעונש טען סניגורו של ששון, עו"ד איתן מעוז, כי מרשו הודה במהרה על האישומים וחסך זמן יקר לבית המשפט. עו"ד מעוז הוסיך כי בהודאה עצמה ובדבריו של ששון עצמו יש והכאה על חטא. כמו-כן, הוא ציין כי בהליך האזרחי המקביל, השיב ששון את מרביתו של הסכום שנגנב לחברת הראל.
התביעה מצידה טענה כי הגניבות בוצעו לאורך זמן, בקור רוח, במחשבה תחילה ובדרך התנהלות שהפכה לשיגרת התנהלות עבריינית. לטענתה, לא היה שום אילוץ או הכרח בגניבה פרט לתאוות בצע של ששון על חשבון קופת מעבידתו והונה. התביעה ציינה כי בסכומים נעשה לכאורה שימוש לצרכי מותרות ושיפור איכות חיים (נסיעה לארגנטינה, רכישת מכוניות יוקרתיות ודירה).
סגן נשיא בית המשפט, חנן אפרתי, אשר שפט בתיק, קבע כי בבחינה של הטיעונים לעונש לחומרא או לקולא לא הונחו בפניו נסיבות מספקות להקלה בעונשו של ששון: "לא הצלחתי להשתכנע כי מצוקה כלכלית יוצאת דופן או בכלל, הביאו את הנאשם לבצע לאורך ימים ושנים את אשר ביצע. כל ששוכנעתי הוא כי הנאשם, מטעמים השמורים עימו החליט לעשות לביתו, שלא כדין, מהר ברוחב יד ובתעוזה, הכל על חשבונם של מעבידו וקופתו ואגב ניצול סמכויות ואמון שהופקדו בידיו מחד-גיסא והפרה מתמשכת וסידרתית וצינית של אותו אמון בסיסי שכל מעביד נותן בעובדו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעובד בכיר".
עורך-דינו של ששון ביקש עיכוב בביצוע גדר-הדין עד לקבלת ההחלטה לגבי הערעור אותו הוא מתכוון להגיש בשם מרשו. התביעה התנגדה לכך, בטענה כי לששון משפחה בארגנטינה והוא עלול להימלט אליה. בסופו של דבר הוחלט על ביצוע גזר הדין עד ל-30 בספטמבר.
