ישנה ירידה משמעותית בנתוני החללים במבצע עופרת יצוקה לעומת מלחמת לבנון השנייה (6% ו-17% בהתאמה). הירידה נובעת, בין היתר, מהלקחים שהפיק צה"ל מסיום מלחמת לבנון השנייה ועד תחילת מבצע עופרת יצוקה. כך אמר סא"ל ד"ר גיל הירשהורן, ראש ענף טראומה מקצין הרפואה הראשי, במהלך כינוס טראומה של כלל המרכזים הרפואיים בצפון שהתקיים במרכז הרפואי זיו בצפת.
לדבריו, "בעקבות תחקירים רבים של צה"ל התברר, כי ישנן דרכים לשיפור הטיפול בפצועים. מסיום מלחמת לבנון השנייה ועד תחילת מבצע עופרת יצוקה, צה"ל השקיע מאמצים כדי להפיק לקחים ולשנות תוצאות.
פחות פצועים וחללים
נתוני הנפגעים והלקחים הקליניים ממבצע עופרת יצוקה נאספו במהלך שנתיים וחצי ממלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה. השינוי המשמעותי בנתוני הנפגעים ממבצע עופרת יצוקה וממלחמת לבנון השנייה הינו במספר הפצועים הבינוני ובכמות החללים.
על-פי הנתונים, במבצע עופרת יצוקה 18% נפצעו באורח בינוני, 11% נפצעו קשה ו-6% נהרגו. לעומת מלחמת לבנון השנייה, כ-11% היו פצועים באורח בינוני, 10% קשה ו-17% חללים. נתוני הנפגעים קל, בשתי הלחימות, היה באותו סדר גודל של 2/3.
מהנתונים שהציג ד"ר הירשהורן עוד עולה, כי במהלך מבצע עופרת יצוקה פונו כ-300 נפגעים, מתוכם 12% נפגעים לא מלחימה ישירה שאושפזו, 40% נפגעים שטופלו במיון ושוחררו ו-45% נפגעים ישירות מהלחימה שאושפזו. מפילוח חומרת פציעה של כלל הנפגעים מהלחימה עולה כי 83% נפגעו באורח קל, 5% קשה, 9% בינוני ו-6% חללים.
בנוסף, הוצגו נתוני הנפגעים שהתקבלו מבתי החולים לפצועים שנפגעו במהלך הלחימה מנשק חם - כ-2/3 פצועים קל, 20% בינוני, 10% קשה ו-6% חללים. נתונים אלו לא כוללים נפגעי נפש.
סיבת המוות העיקרית - פגיעת ראש
נתוני סיבת המוות במבצע עופרת יצוקה היה: פגיעות ראש (6), פגיעת חזה (1), פגיעת צוואר (1), פגיעה רב-מערכתית (1), דימום מעורק מרכזי (1).
סא"ל ד"ר הירשהורן הציג פילוח אזור פציעה אינטימי והדגיש את הצלחת המיגון גוף בזכותו אחוז פציעות האגן והבטן היה נמוך, לעומת אחוז גבוה של פגיעות גפיים עליונות, אזורים שלא היו מוגנים.
יש עוד לקחים ללמוד
לדבריו, "אחד הלקחים החשובים שעדיין לא הוטמעו בצה"ל הינו עניין משקפי המגן. לא מספיק לוחמים במבצע עופרת יצוקה השתמשו בזמן הלחימה במשקפי מגן, וכתוצאה מכך 11% מכלל הפצועים היו פצועי עיניים".