קטין הגיש באמצעות הוריו בקשה לפסול את השופטת גילה כנפי-שטייניץ מלדון בתביעה שהגיש כנגד שירותי בריאות כללית והסתדרות מדיצינית הדסה. בבקשתו התמציתית ציין עורך דינו של הקטין שהשופטת עבדה בעבר במשרדו של ב"כ שירותי בריאות כללית, עו"ד אבימור, ולכן הוא סבור כי "ראוי שתביעה זו תתברר בפני מותב אחר". הסתדרות מדיצינית הדסה הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט ושירותי בריאות כללית לא הגישה תגובתה לבקשה.
השופטת החליטה לדחות את הבקשה: "אכן, עבדתי בעבר במשרד ב"כ הנתבעת 1, משרד עוה"ד ארגוב-אבימור (שבינתיים שינה את פניו), ובמסגרת עבודתי אף ייצגתי את הנתבעת 1. יחד עם זאת, אין בעובדות אלה כדי להקים עילה לפסילתי מלישב בדין. עצם העובדה ששופט עבד במשרד עורכי דין המופיע בפניו, או ייצג בעבר את אחד מבעלי הדין, אין בה כשלעצמה כדי להקים עילה לפסילתו, ויש לבחון האם יש במקרה לגופו כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 4511/01 אבקסיס נ' נח, פ"ד נה(5) 97, ע"א 763/00 מגדל כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, ניתנה ביום 9.4.00).
"ס' 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, עוסק בפסלות שופט במקרה של קרבה בינו לבין בעל דין או בא-כוחו, וקובע כי שופט לא ישב בדין בידעו ש'צד להליך, בא-כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת'. לאמור: לשם הקמת עילת פסלות, אין די בהיכרות או קרבה גרידא ונדרשת 'קרבה ממשית' (ע"א 7089/06 פלוני נ' פלונית, ניתנה ביום 3.10.06).
"בענייננו, לא קיימת 'קרבה ממשית' כזו ולא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים. עבודתי (כעורכת דין שכירה) במשרד עורכי הדין האמור נסתיימה לפני כ-16 שנים, עם תחילת כהונתי כשופטת. מאז סיום עבודתי במשרד, מצטמצמים קשריי עמו ועם עו"ד אבימור לקשר מקצועי בלבד במסגרת דיוני בית המשפט. אין מדובר ב"קרבה ממשית" המחייבת פסילתי, ואין בהיכרותי עם עו"ד אבימור כדי לפגום ביכולתי לדון בהליך באובייקטיביות הדרושה".
