לאבא: מרגלית צנעני - דווקא היום
|
|
אם אבא שלכם אוהב מוזיקה מזרחית, הוא ימות על הדיסק החדש של מרגול. אם אבא שלכם שונא מוזיקה מזרחית, הוא עדיין ימות על הדיסק החדש של מרגול. הזמרת הוותיקה, שהדימוי שדבק בה כזמרת חפלות בלבד הוא בעיקר באשמת מערכונים ב"ארץ נהדרת", חוזרת באלבום חדש ומרענן ומזכירה לכל מי ששכח מהו הנכס הגדול ביותר שלה: הקול האדיר. מגובה בסוללת כותבים ומלחינים מוכשרים שמציידים אותה בטקסטים מצוינים ולחנים מצוינים, היא מנווטת את האלבום הרחק מהחתונות והמנדולינות אל עיבודי אדולט-קונטמפוררי ורוקחת אלבום שחומק מסטיגמות ז'אנריות ומציג אותה בתפארתה הקולית.
|
לאחיין המתבגר: אביב גדג' - תפילה ליחיד
|
|
יש שיאמרו שחבל לבזבז אמן בעל עומק ועושר רגשיים ומילוליים כמו אביב גדג' על נער מתבגר. אנחנו טוענים שדווקא מתבגרים מיוסרים, הבטוחים שכובד העולם מונח על כתפיהם ושהם היחידים שמתמודדים עם קשיי הגילוי העצמי, יתמסרו לחלוטין לאלבום ייסורי הנפש ותחלואי החברה של גדג'. גם בלי קשר לנושאים הקודרים, אלבום גיטרות מלא תשוקה ידבר תמיד לבני נוער, בלי קשר לאופנות מתחלפות. "תפילה ליחיד" הוא אחד האלבומים המרגשים והאינטנסיביים שיצאו בארץ השנה, וגם אם ברגע הראשון הוא יעקם את הפרצוף, בעוד כמה חודשים האחיין עוד יתקשר להודות לכם (או יסמס, הרי הוא נער מתבגר).
|
לאחים: אביתר בנאי - לילה כיום יאיר
|
|
אביתר בנאי אומנם פותח את אלבומו החדש עם השיר "אבא", אבל יש משהו מושלם בהענקת אלבום שלו דווקא לאח או אחות אהובים. ההורים, לרוב, לא יתחברו לבנאי הצעיר ויעדיפו אולי את יוסי בנאי. אבל כשאח נותן לאח אלבום חדש של אביתר בנאי, אמן שיש סביבו קונצנזוס כמעט מוחלט בקרב בני 40-25 בישראל, זה כמו לומר "אחי, אני אוהב אותך". האלבום החדש של בנאי הוא האלבום האמוני ביותר שלו עד כה, דבר שלא הופך אותו לנגיש פחות גם עבור חילונים גמורים. יש בו רבדים שונים של משמעויות, אישיות ודתיות, ושכבות רבות מאוד של יופי. מעל כולן מושל קולו הצח ומלא ההוד של אביתר. עם שירים כמו "עד מחר" ו"אב הרחמן", מדובר באלבום החג המושלם.
|
לאמא: דויד ברוזה - האשה שאיתי
|
|
לא אלבום חדש, ודאי, אבל "האשה שאיתי" הוא המתנה המושלמת לאמא. הוא רומנטי על פני השטח, מדבר על אהבה רבת שנים מתחת לפני השטח, והוא נוסטלגי כהוגן. למעשה, כאלבום הכיבושים הגדול של אותה תקופה, הוא אחראי לחלק ניכר מהילודה בסוף 1982. גם היום האלבום הנמכר ביותר של דויד ברוזה נשמע נהדר, והמארז המשולש שבו יצא לאחרונה מציע לחובבי האלבום הוותיק ערך מוסף מוזיקלי, מארז מרשים ואפילו את הפוסטר המקורי שצורף בזמנו לתקליט! ואם עוד לא השתכנעתם, הרי שכשתגלו שהמארז המשולש עולה כמו דיסק יחיד, תסכימו גם אתם שמדובר במתנה המושלמת.
|
לדוד שלומד סלסה: יסמין לוי - Sentir
|
|
יסמין לוי עומדת בשורה הראשונה של הייצוא המוזיקלי הישראלי - יחד עם אינפקטד מאשרום, אבישי כהן ואחינועם ניני - ובשנים האחרונות בעיקר טסה ברחבי העולם ומנעימה את אוזניי הגויים בשירת הלדינו היפהפיה שלה. לוי ניחנה בקול נהדר ועשיר, וכשהיא סוחפת את הקהל בעוד שיר פלמנקו סוער, אי-אפשר בכלל לנחש שהיא ירושלמית. ובכל זאת היא משלנו, והשנה היא חוזרת ארצה עם אלבום חדש, Sentir, שיוצא בישראל לפני השקתו בחו"ל. כמו תמיד אצל יסמין לוי, תקבלו באלבום ערבוב של בלדות איטיות ומרגשות ושל קטעים מרקידים שיגרמו לכם לשלוף את הקסטנייטות והמניפות. מצוין גם סתם לערב קיץ חם בבית.
|
לדודה ולדוד (ולעצמכם): השלושרים
|
|
הנה להקה ישראלית אחת שלא תתאחד כחלק מגל האיחודים ההיסטרי של השנים האחרונות: השלושרים. ההרכב החד פעמי הזה, שכלל את בני אמדורסקי, חנן יובל ושלום חנוך, פעל רק שנה אחת והוציא תקליט אחד בלבד, אבל איזה תקליט! שלישיית המבצעים המוכשרים גייסו את מיטב הכותבים והנגנים: יהנתן גפן כתב את "מי מפחד מגברת לוין", ירון לונדון את "ציף ציף מעל הרציף, דני סנדרסון דפק סולו גיטרה ב"מי אם לא אלוהים" ויאיר רוזנבלום הלחין את "לו הייתי פירט". כל שיר באלבום הנפלא הזה הפך ללהיט, וחלקם, כמו "צרות טובות", לביצועים רבים של זמרים אחרים. השנה יוצא התקליט בגירסה מחודשת, במלאת 40 שנה להקלטתו. הגירסה הכפולה תכיל גם קליפים וסרט תיעודי שמתעד הכנות להופעה. אם עדיין אין לכם את האלבום המושלם הזה בבית - זה בדיוק הרגע לקנות עותק אחד לעצמכם, ועותק אחד במתנה.
|
|