|
הזיהום הסביבתי בישראל - למימדים מחרידים
|
|
|
שנת 2008 לא בישרה טובות בתחום איכות הסביבה. מפלס ים המלח ממשיך לרדת בקצב מהיר של מעל מטר בשנה ובדצמבר 2008 הוא הגיע לשפל חסר תקדים של מינוס 422 מטר מתחת לפני הים. מפלס הכנרת ירד ב-1.60 מטר ובמקביל, מליחות הכנרת הממוצעת עלתה מ-242 ל-255 מיליגרם כלוריד לליטר, כאשר על-פי תקנות בריאות העם של משרד הבריאות, הריכוז המרבי הרצוי של כלוריד במי השתייה באגם הוא 250 מיליגרם לליטר. כלומר, כעת אחוז המליחות של הכנרת הגיע לרמה שאינה רצויה לשתייה. גם מליחות מי אקוויפר החוף ממשיכה לעלות והיא הגיעה לשיא בשנת 2008 של 213 מיליגרם כלוריד לליטר. מליחות מי אקוויפר ההר עלתה בשנה האחרונה ל-144 מיליגרם כלוריד לליטר, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2000. עלייה חלה גם באחוז החריגות בבדיקות מיקרוביאליות של מי חופי הרחצה בים התיכון - אחוז הבדיקות החריגות (מעל 400 חיידקים קוליפורמים צואתיים ל-100 מ"ל מים) עלה מ-2% בשנת 2007 ל-5% בשנת 2008. החוף שבו נרשם אחוז החריגות הגבוה ביותר הוא החוף השקט בחיפה, עם 24% בדיקות חריגות. אולם לא רק במים, אלא גם בזיהום האוויר אין בשורה: בשנת 2008 נרשמה עלייה בריכוז המירבי החצי שעתי של גופרית דו-חמצנית בתחנות ניטור נבחרות בערים תל אביב, ירושלים, אשדוד ובאר שבע, לעומת ירידה שחלה רק בחיפה. בשנת 2007 נפלטו בישראל כ-77 מיליון טון גזי חממה במונחי פחמן דו-חמצני והפליטה לנפש עמדה בשנת 2007 על כ-10.7 טון. נחמה פורתא נמצאה בהמשך הירידה בפליטות המזהמים מכלי רכב, כתוצאה משיפורים טכנולוגים ושיפור באיכות הדלקים. גם הגברת השימוש בגז טבעי, ובמקביל הקטנת השימוש במזוט, הביאה לירידה בפליטות משריפת דלקים בשנת 2008 של תחמוצות גופרית.
|
|
הנשים "השתלטו" על השירות הציבורי
|
|
|
בשנת 2008 מספר הנשים שהועסקו בשירות המדינה היה כמעט כפול ממספר הגברים - 40,101 לעומת 22,556 בהתאמה. ברוב משרדי הממשלה היה מספר הנשים המועסקות גבוה מזה של הגברים: כמחצית מעובדות המדינה היו מועסקות במשרד הבריאות (49.8% מקרב הנשים לעומת 36.4% מקרב גברים), עוד 12.3% היו מועסקות במשרד המשפטים (10.6% בקרב גברים). רק במשרד האוצר, בו לנשים ישנו ייצוג של 7.5% מכלל הנשים המועסקות, היה רוב לגברים, עם 14.6% מכלל הגברים המועסקים. שלושת המשרדים שבהם היחס בין נשים לגברים היה הגבוה ביותר לטובת הנשים הם המשרד לקליטת העלייה (3.42), משרד הרווחה (2.69) ומשרד הבריאות (2.43). לעומת זאת, שלושת המשרדים בהם יחס זה היה הנמוך ביותר: נציבות המים (0.69), משרד החוץ (0.73) ומשרד החקלאות (0.80).
|
|
בשנת 2008 נמשכה מגמת העלייה בחלקם של ילידי ישראל באוכלוסיה. מספרם המוחלט הגיע ליותר מ-3.9 מיליון נפש. חלקם של ילידי ישראל מכלל היהודים והאחרים גדל בהתמדה מאז קום המדינה. ילידי ישראל היוו 35% מכלל היהודים בזמן קום המדינה, לעומת 70.7% מכלל היהודים בסוף 2008. קבוצת המוצא הגדולה ביותר היא של יוצאי אירופה-אמריקה. קבוצה זו מנתה בסוף 2008 למעלה מ-2.2 מיליון נפש שהם 37.9% מהיהודים והאחרים. 35.6% מהיהודים והאחרים הם ילידי ישראל שגם אביהם נולד בישראל. כ-14.8% מכלל היהודים והאחרים (כ871.4 אלף נפש) הם ילידי אפריקה או שאביהם יליד אפריקה. הקבוצה הקטנה ביותר היא מיבשת אסיה - 683.7 אלף נפש - 11.6% מכלל היהודים והאחרים. ילידי אסיה עלו לישראל בעיקר בשנות ה-50 וה-60 ומאז נפסקה העלייה מאסיה כמעט לחלוטין.
|
|
מביאים לעולם פחות ילדים בת"א, אך הרבה יותר בירושלים
|
|
|
כמחצית מאוכלוסיית היהודים מתרכזת באזור המרכז - 28% במחוז המרכז וכ-21% במחוז תל אביב. לעומת זאת, במחוז הצפון, שבו מתגוררת כחמישית מכלל אוכלוסיית ישראל, גרים פחות מ-10% מהיהודים. לעומת היהודים, כ-60% מהאוכלוסיה הערבית מתרכזת באזור הצפון - כ-45% במחוז הצפון וכ-15% במחוז חיפה. במחוז הדרום נמצאים כ-11% מכלל האוכלוסיה הערבית, ואלו ברובם בדווים. בחלוקה לפי מחוזות, באזור המרכז וירושלים נרשם גידול באוכלוסיה שהוא מעל לממוצע הכלל ארצי. באזור המרכז וירושלים נרשם גידול אוכלוסיה של 2.3% ו-2.4%, בהתאמה, מעל לאחוז הגידול הכללי בשיעור של 1.8%, כאמור. במחוז תל אביב, לעומתם, נרשם אחוז הגידול הנמוך ביותר מבין כלל המחוזות והוא עמד על 0.9%. מבין חמש הערים הגדולות בישראל אחוז הגידול הגבוה ביותר נרשם בעיר ירושלים, בדומה לשנים קודמות. בעיר חיפה נרשם גידול אפסי, להבדיל מהשנה הקודמת, אז נרשם בעיר גידול שלילי. באשדוד חל גידול של 1.1% באוכלוסיה, בראשון לציון - 0.8% ובתל אביב-יפו הרוויה, גידול של 0.6% בלבד.
|
|
פחות פשיעה, או אולי פחות אכיפה
|
|
|
פחות פשיעה או פחות אכיפה? המגמה בירידת מספר תיקים שנפתחים במשטרה המשיכה בשנה החולפת. בשנת 2008 נפתחו כ-420 אלף תיקים במשטרה לעומת כ-443 אלף תיקים בשנת 2007 - ירידה של 5%. מספר ההרשעות ירד גם הוא, לכ-38,400 בשנת 2007, לעומת כ-42,700 בשנת 2006 - ירידה של 10%. כשליש מן ההרשעות הן בשל הפרת הסדר הציבורי, 17% בשל עבירות בתחום הרכוש, 16% מההרשעות הם על עבירות כלפי גופו של אדם ו-12% בתחום המוסר.
|
|
האוכלוסיה הישראלית נחשבת אוכלוסיה צעירה יחסית לאוכלוסיה במדינות המערב. בשנת 2008 אחוז הילדים בני 0 עד 14 בישראל היה 28.4%, בהשוואה ל-17% בממוצע במדינות מערביות אחרות, ואחוז בני ה-65 ומעלה היה 9.7% בישראל בהשוואה ל-15% במערב. מנגד, מגמה זו נמצאת בסימן היפוך כיוון והאוכלוסיה באופן כללי מזדקנת. בשנת 2008 הגיל החציוני עלה, ועמד על 28.8 שנים. הגיל החציוני הגבוה נמצא במחוז תל אביב (33.8 שנים) והנמוך ביותר נמצא במחוז ירושלים ובאזור יהודה והשומרון (23.2 ו-20.5 שנים, בהתאמה). הסיבה לכך היא מספר הילדים הגבוה במחוזות האחרונים. חלקם של בני ה-75 ומעלה בקרב האוכלוסיה בישראל גדל בצורה מתונה עם השנים, בעיקר בקרב היהודים. בשנת 2008 5.6% מהאוכלוסיה בישראל היא מעל גיל זה, בהשוואה ל-3.8% בראשית שנות ה-90. בישראל חיים 979 גברים לכל 1,000 נשים. עד גיל 37 מספר הגברים גדול יותר ממספר הנשים, ומגיל 38 ואילך גדול מספר הנשים ממספר הגברים. כך לדוגמה, בגיל 75 ומעלה חיים 673 גברים לכל 1,000 נשים. באוכלוסיה היהודית ניכרת התופעה של דחיית גיל הנישואין, המתבטאת בשיעור רווקות גבוה בקרב בני 25 עד 29 - כ-62% מהגברים וכ-42% מהנשים עדיין רווקים בגיל זה. בקרב האוכלוסיה המוסלמית באותה קבוצת הגיל, רק כ-39% מהגברים ו-15.5% מהנשים רווקים.
|
|