דוד קדוש תבע את חברת סם ליין בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בקריית גת לאחר שקנה ממנה מקרר שלא הפסיק להתקלקל. קדוש ביקש להחליף את המקרר, או לחלופין לבטל את העסקה ולהחזיר את כספו ולפצות אותו בגין מוצרי מזון שהתקלקלו ועוגמת נפש. לדבריו, הנתבעת תיקנה את המקרר מספר פעמים אך התקלות חזרו.
הנתבעת הודתה בכתב ההגנה שהיו תקלות חוזרות ונשנות במקרר. לדבריה, הוסכם שהמקרר יילקח למעבדה לתיקון ויינתן מקרר חלופי, ולאחר שהמקרר תוקן ופעל היטב, קדוש סירב לקבלו ולהחזיר את המקרר החלופי. הנתבעת האשימה את קדוש בחוסר ניקיון כפיים ובמרמה בשל כך שלא כלל עובדה זו בכתב התביעה.
בדיון בפני השופט אלון אינפלד, הודה נציג הנתבעת שהטענה על אודות המקרר החלופי נכתבה בטעות והדבר לא אירע. הצדדים הודיעו לבית המשפט שהגיעו לפשרה, לפיה הנתבעת תתקן את המקרר שיועבר לבתו של קדוש וכפיצוי יינתן לו מקרר חדש בהנחה משמעותית. אלא שקדוש התרעם בפני בית משפט שהנתבעת הטעתה אותו בדבר מחיר המקרר החדש. לדבריו, מהאינטרנט עלה שהמקרר אינו עולה 7,700 שקל אלא 4,860 שקל בלבד, היינו פחות ממה ששילם עבורו.
בפסק הדין דחה השופט טענה זו של קדוש: "נציג הנתבעת הציג מחירונים שיש בהם כדי ללמד כי המחיר המקורב הוא המחיר שהציג לפני התובע. לא ברור מאיזה אתר נלקח התדפיס שהציג התובע, אולם ברור מתוכו כי מדובר באתר מסוג אתרי המכרזים, שכן המחיר מתואר לאחר המילים: 'הצעות החל מ...'. משמע, זוהי הזמנה להציע הצעות למכרז ולא מחיר שוק רגיל".
קדוש הוסיף שהמקרר שהועבר לבתו אינו תקין. בסופו של דבר, לאחר שהשופט קיבל את גרסתה של בתו של התובע ומתח ביקורת על הנתבעת, "שבכתב ההגנה כתבה סיפור שלם שהיה ללא כל יסוד, והדבר הטיל צל כבד על מהימנותה, במיוחד כשהאשימה את התובע במילים בוטות בהטעיה ומרמה. בהתחשב בניסיונות הרבים לתקן את המקרר, התוצאה היא שהגיעה העת לבטל את העסקה.
"לעניין חישוב ההשבה, יש לקחת בחשבון לא את ערך המקרר בעת קנייתו המקורית, אלא את ערך המקרר, לו היה תקין, בעת עריכת הסכם הפשרה, שכן התובע קיבל תמורה בעד כל הנזקים עד אותה עת בהנחה על המקרר החדש. סיכומו של דבר, עסקת המכר של המקרר מתבטלת, המקרר הראשון שנקנה בשנת 2006, יושב לנתבעת, תוך 30 יום, על חשבונה והיא תשלם לתובע 4,000 שקל בתוספת 400 שקל הוצאות משפט".