כזכור, השנה העברית תשס"ט נפתחה כאשר הדי ההתרסקות של ליהמן ברדרס, הצלת בר סטרנס, סיטי גרופ ו-AIG רק נתנו את אותותיהם.
במהלך החודשים שבאו אחר-כך, עמדה השנה בסימן תוכניות הסיוע והחילוץ של כל ממשלות העולם, בסימן מבחני המאמץ למגזר הפיננסי, ובסימן הלאמות הבנקים על-ידי ממשלות. התוכניות הגרנדיוזיות מסתכמות בסכומים אסטרונומיים של טריליוני דולרים, כאשר ההנהגה הכלכלית האמריקנית, בראשות הנשיא הנבחר של ארה"ב, ברק אובמה, ושר האוצר, טימותי גייטנר, שנכנסו לתפקידם בתחילת השנה האזרחית, מובילים את המהלך.
במקביל, בנקים מרכזיים החלו בהורדות ריבית אגרסיביות לרמות שפל חסרות תקדים: ב-8 לאוקטובר 2008, בנקים מרכזיים משש מדינות מובילות בעולם (ארה"ב, גוש האירו, אנגליה, קנדה, שבדיה ושווייץ), הפחיתו במהלך משותף את הריבית. ראוי להזכיר, כי במהלך התקופה ההיא קיצץ ה'פד' את הריבית מרמה של 2% בסוף השנה שעברה לרמה אפסית של 0.25%. גם הבנק המרכזי האירופי הוריד את הריבית מרמה של 4.25% ל-1%, והחרו-החזיקו אחריהם גם בנקים מרכזיים אחרים. בחודשים האחרונים, רמות הריבית בעולם נותרות ללא שינוי, פשוט מכיוון שאין לאן לרדת, ולהעלות עדיין לא רוצים, למרות החששות ההולכים ומתגברים מהתפתחות היפר-אינפלציונית.
כשמכשיר הריבית הגיע לכלל מיצוי, נחשף העולם ל"התרה הכמותית", לפיה בנקים מרכזיים מזרימים כסף לשוק כדי לתמרץ את הפעילות הכלכלית דרך רכישת אג"ח ממשלתי וניירות ערך מגובי משכנתאות.
על-מנת לממן את תוכניות הסיוע השונות, נאלצו ממשלות העולם לגייס כסף באמצעות הנפקות אג"ח ממשלתיות ולהעצים את הגרעונות התקציביים שלהן. חלק מהממשלות נאלצו לשלם מחיר גבוה בדמות הורדת דירוג בינלאומי, כדוגמת ספרד ואירלנד שאיבדו את דירוג ה-AAA הגבוה שלהן, או מדינה כמו אקוודור שהחליטה על חדלות פירעון ושמטה חובות בפעם השנייה בתוך עשור.
לא רק מדינות שילמו את המחיר, חברות מכל רחבי העולם ספגו הורדות דירוג על-רקע המשבר, כך קרה לחברות ענק כמו ג'נרל אלקטריק וטויוטה, אשר איבדו גם הן את דירוג האשראי המושלם.
אז כן, שנה סוערת, כפי שהייתה שנת תשס"ט, כבר מזמן לא הייתה לנו, או שמא - מעולם לא הייתה לנו. שנה, שבמידה רבה של צדק, ניתן לכנותה "שנת ליהמן ברדרס". קריסתו של בנק ההשקעות הזה בערב שנת תשס"ט, הייתה קו השבר שהוליך להידרדרות המהירה של השווקים הפיננסיים. הייתה זו שנה קשה מאוד שבה עלו סימני שאלה מפחידים לגבי כוח ההישרדות של המערכת הפיננסית העולמית, שנה של משבר ייחודי בהיקפו, בעוצמתו, ברב-הממדיות שלו, בדינמיות המהירה שלו. שנה גם של פתרונות ייחודיים וחסרי תקדים למשבר ייחודי וחסר תקדים: הזרמה אדירה של כספים למשק העולמי, הלאמת בנקים בשורה של מדינות, קריסת ופשיטת רגל דה פקטו לא רק של חברות עסקיות, אלא גם של מדינות.
השלכות המשבר באו לידי ביטוי במגוון צורות:
- עלייה בשיעור האבטלה לרמות שיא של השנים האחרונות. שיעור האבטלה בארה"ב עלה מרמה של 6.2% לרמה של 9.7%, באירופה עלתה האבטלה מרמה של 7.7% לרמה של 9.5%, ואילו ביפן מרמה של 4% ל-5.7%;
- מעל ל-100 בנקים אמריקנים נסגרו במהלך תשס"ט;
- אג"ח קצרות של ממשלת ארה"ב נסחרו בתשואה שלילית לפדיון, דבר שביטא את חששות המשקיעים.