שר החינוך,
גדעון סער, מבקש לקבוע תקנות ולפיהן יוכל משרד החינוך לפסול בנקל מוסד חינוכי מהכרה רשמית מצד המדינה. התקנות יאפשרו אי-הכרה על-סמך שיקולים שאינם קשורים במוסד המבקש את ההכרה אלה במוסדות החינוך הממלכתיים העלולים להיפגע בעקבות הכרה שכזו.
נכון להיום, מוסד העומד בתנאי הסף הקבועים בתקנות, רשאי לפעול כמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי. הכרה שכזו מזכה במימון המדינה בשיעור של עד 75% ממימון מוסד חינוך ממלכתי, והדבר פוגע קשות במערכת החינוך הממלכתית, החולקת באותם תקציבים. עם ערכי הזרם הממלכתי או הממלכתי-דתי מזוהים כיום 52% מן התלמידים, ושאר ה-48% מזוהים עם החינוך החרדי (20%) ועם החינוך הערבי (28%).
מפלגות חרדיות עלולות לטרפד סער החל בהליך היוועצות בוועד החינוך לצורך תיקון תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), שמטרתו הרחבת מרחב שיקול הדעת של שר החינוך בהכרה במוסד מוכר שאינו רשמי, לצורך הגנה על החינוך הרשמי. ישיבה בנושא טיוטת התקנות תתקיים ב-1 באוקטובר. ההכרה היום ניתנת בעיקר למוסדות חינוך חרדיים, לפרק זמן מוגבל, אך השר סער ציין כי תיקון זה אינו מכוון לפגוע בחינוך החרדי, שכולו משתייך היום למסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי. בפועל, לא נאמר בהודעת המשרד כי לא תהיה פגיעה, ואם לא יטורפד העניין בידי פוליטיקאים חרדיים לא תהיה לשר ברירה אלא לפגוע בתקצוב מוסדות חינוך חרדיים.
התיקון המוצע מאפשר לשר החינוך להפעיל שיקול דעת, ולשקול את טובתה של מערכת החינוך הממלכתית, בהליך ההכרה במוסד חינוך. לפי טיוטת התיקון המוצעת שר החינוך רשאי לשקול שלא להכריז על מוסד כמוסד מוכר, על-פי שיקולים המוגדרים חינוכיים או כלכליים. בשיקולים המוצעים: חשש שהכרזה כאמור עלולה להביא לסגירה של כיתות או של מוסדות בחינוך הממלכתי, תפגע במספר התלמידים בחינוך הממלכתי, תצמצם משרות בחינוך הממלכתי או תפגע בהרכב האינטגרטיבי (הקשור בשילוב) של החינוך הממלכתי.
"השיקולים הנ"ל צריכים להישקל במסגרת שיקול דעת רחב, ויכול שיהיו שיקולים שיצדיקו פתיחת מוסד מוכר שאינו רשמי", אמר סער, הבוחן במקביל צעדים נוספים שלא פורטו הנוגעים לחינוך הממלכתי ולמעמדו.
