בית המשפט העליון פטר (יום ג', 22.9.09) את בועז יונה, מי שהורשע בגניבת כספי חברת חפציבה, מאגרת ערעור על גובה הפיצוי לרוכשי הדירות. זאת על-רקע היותו פושט רגל. מדובר בערעור על החלטת בית משפט כי על יונה לפצות את רוכשי הדירות ב-8 מיליון שקלים ולא בארבעה מיליון שקלים בלבד.
יונה טען בבקשה כי אינו יכול לשלם את האגרה בשל מצבו הכלכלי, הימצאו בהליכי פשיטת רגל, חובותיו הכספיים, התמודדות עם תביעות אזרחיות במיליוני שקלים וכינוס הנכסים של אשתו. עוד טען, כי שילם במלואו את סכום 4 מיליון שקלים, שנפסק בטרם הוחלט להכפיל את הפיצוי וזאת תוך גיוסו מקרובי משפחה וחברים. לטענתו, "מאז חודש אוגוסט 2007 הוא מוחזק במעצר ואין לו כל מקורות הכנסה".
המדינה, וכן כונס הנכסים והמנהל המיוחד, התנגדו לבקשה. המדינה טענה כי יונה "לא ציין על שולחנם של מי הוא סמוך, ולא הביא ראיות באשר למצבם הכלכלי ולא הסביר כיצד ומי מממן את ייצוגו המשפטי".
כאמור, רשמת בית המשפט העליון,
גאולה לוין, קיבלה את הבקשה ופטרה את יונה מהאגרה. מדובר, לדבריה, בערעור אזרחי אשר נסב על הכרעה פלילית מעין "אנדרוגינוס". הפן הפלילי של ההליך מעצם חשיבותה של זכות הערעור מחייב, לדבריה, "הקפדה יתרה על כך שלא תחסם דרכו של המערער בשל דרישות סף כלכליות".
עם זאת, בקשתו של יונה לפטור אותו גם מערבון נדחתה. בית משפט פסק כי הוא ישלם ערבון של עשרת אלפים שקלים. בהחלטה נכתב כי ערבון נועד להגן על בעל הדין מפני חסרון-כיס, הטרדה ואובדן זמן, ומפני "ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות". כמו-כן, מאחר שהפטור "חושף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, לא יינתן פטור בטרם הראה המבקש כי מיצה את האפשרויות להסתייע בקרובים ומכרים". יונה, לדבריה, "לא התייחס כלל לאפשרות לגייס את הכספים הדרושים להפקדת ערבון מקרובים ומכרים. חסר זה בולט במיוחד על-רקע העובדה כי עלה בידו לגייס ממעגל קרוביו סך של 4 מיליון שקלים, אותו נדרש לשלם על-פי הסדר הטיעון ועל-רקע הייצוג המשפטי של המערער בהליכים הפליליים והאזרחיים המתנהלים נגדו. המערער לא הבהיר כיצד ממומן הייצוג".
כאמור, יונה לא ייפטר מתשלום ערבון עם זאת מאחר שמדובר בהליך "מעורב" ולפסיקת ההוצאות הצפויה, כמו גם להכרזתו של המערער פושט רגל, "יש להסתפק בנסיבות העניין בערבון בסך של 10,000 שקלים".
