בתשובת הפרקליטות נאמר כי במהלך חקירת ראש הממשלה לשעבר
אולמרט ביקשו גורמי החקירה לברר שלוש נקודות - האם המחיר ששילם על הבית ברחוב כרמיה היה מחיר ריאלי או שכלל רכיב של הנחה; האם ההנחה האמורה ניתנה בעבור השפעתו על עובדי ציבור לנהוג משוא פנים לטובת חברת אלומות, והאם היה מודע לכך; והאם ידע על הסיוע שניתן לפרויקט מטעם עובדי העירייה או האם פנה למי מהם בבקשה שיסייע לו או לחברת אלומות בקידום הליכי התכנון בעירייה.
"ממצאי החקירה לא העלו ראיות ברמה הנדרשת במשפט הפלילי לביסוס החשדות שנחקרו. לא נמצאו ראיות ישירות לקשר שוחדי או להשפעתו של אולמרט על מוסדות העירייה", ציינו בפרקליטות והוסיפו כי תמונת הראיות שקיימות נגד אולמרט מתבססת על ניתוח נסיבות מכירת הדירה, מחיר מכירתה וניתוח ההליכים שהתבצעו מול עיריית ירושלים - "כל זאת למרות שהחקירה לא הסירה תמיהות וסימני שאלה באשר לעסקה ולהתנהלות המעורבים בפרשה", הדגישו.
בין היתר צוין כי חומר הראיות נגד אולמרט כולל עדויות שונות של פקידי עיריית ירושלים שמהם עולה כי טיפול גורמי העירייה בכל הנוגע לפרויקט הבית ברחוב כרמיה היה חריג ולא שגרתי, וכי העובדה שמדובר בביתו שבו נמצאת דירתו של ראש העירייה לשעבר אולמרט השפיעה על התנהלות גורמים שונים בעירייה. "עם זאת לא נמצאו ראיות מספקות שפעילות זו נבעה מהתערבותו של אולמרט".
"אכן, החקירה הותירה כאמור סימני שאלה ותהיות באשר לעסקה ולהתנהלות המעורבים בפרשה. אולם המשפט הפלילי, מעצם טיבו, מגביל עצמו לטיפול במעשים פליליים שקיימת תשתית ראייתית מספקת להוכחתם. במקרה דנן לא היה די בחומר החקירה כדי לבסס את החשדות שנחקרו. משכך החליט היועץ המשפטי לממשלה, על דעת פרקליט המדינה, לסגור את תיק החקירה נגד אולמרט, כפי המלצת המשטרה והמלצת פרקליטות מחוז ירושלים", לשון תשובת המדינה.