בהחלטה נתן השופט סקירה נרחבת של תופעת ההפלייה הגזענית, זו הידועה ברחבי העולם כולו וגם בישראל. בהקשר לכך ציטט השופט שורות בתרגומו משירו של לאונרד כהן:
"כולם יודעים כולם יודעים שהעסק רקוב ג'ו השחור והזקן עוד מלקט כותנה (...) הו, כולם יודעים, כולם יודעים ככה זה הולך - כולם יודעים" בישראל קיימת לדבריו תופעה של גזענות, בין יהודים ממוצא אתיופי שגוון עורם שחום - "אדומים", כלשון האתיופים, לבין צאצאי עבדים אפריקניים שגוון עורם כהה יותר. אלו האחרונים, ה"שחורים" הצטרפו למשקי בית יהודיים באתיופיה וגויירו. גזענות קיימת בין בדואים ממוצע ערבי שעורם שחום לבין ה"שחורים" צאצאי עבדים אפריקניים שנקלטו בקרבם.
גזענות קיימת גם בקרב "לבנים" מאירופה, של יהודים יוצאי מרכז אירופה כלפי יהודים ממוצא מזרח אירופי, אשר כונו "אוסט-יודן" - יהודים מזרחיים, וכן "התייחסות גזענית ...בקרב יהודים ממוצא אירופי כלפי יהודים ממוצא מזרח תיכוני, צפון אפריקני ואסיאתי...מן המפורסמות גם כי לא אבד זכרה של תופעה זו".
הבעיה, כותב השופט, "הנטייה לייחס לבני הקבוצה הנתפסת כנחותה באופן מכליל גם תכונות תרבותיות שליליות, כגון פראות, אי רציונליות, עצלות, בערות, חוסר היגיינה וחוסר מוסר...נטייה זו גורמת לעיתים להתגלגלותה של 'גזענות ביולוגית' ל'גזענות תרבותית'. הסטריאוטיפים האמורים הופכים מתוצאת הגזענות - לסיבתה. כלומר, אנשים שאינם מזדהים עם הגזענות הביולוגית, אולם הפנימו סטריאוטיפים גזעניים, מצדיקים את יחסם לקבוצות מסוימות בתכונות שליליות המאפיינות אותן כביכול. 'התברר כי הבדלים שנתפסו בעבר כהבדלים ביולוגיים תורגמו, נוסחו או 'הולבנו' במונחים של פער תרבותי, ופער זה הוצג כמאיים ובלתי ניתן לגישור'".
נוצר לדבריו "'מעגל-שוטה' - סטריאוטיפים גזעניים, בשילוב עם הטיית שיפוט הגורמת לבולטות יתר של תופעות המשתלבות בהנחות מוקדמות, גורמים לחיזוק מתמיד של אותם סטריאוטיפים. הללו נתפסים כמצדיקים הפליה וכך מגבירים את גילוייה. הפרקטיקה של הפלייה בשילוב עם דיסוננס קוגניטיבי, מחזקים את הנטייה להצדיק אותה על-ידי תפיסות סטריאוטיפיות וחוזר חלילה, חס וחלילה".
לעיתים היחס הגזעני אינו מכוון ואין ביסודו כוונה רעה אך תוצאתו גזענות ולעיתים הגזענות היא "מדיניות מגובשת והיא מתורגמת לפרקטיקות מטעם". על כך יש להוסיף את הגזענות המרומזת והמוכחשת זו שהגזען לא תמיד מודע לה אך "קורבנותיה לעולם יחושו בה".