מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון עשוי להוביל פיתוח חיסון ספציפי לטיפול במחלת האלצהיימר.
המחקר נערך על-ידי ד"ר אלון מונסונגו, מהמחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות בבן-גוריון. ד"ר מונסונגו מצא, כי ניתן לבחון ולעקוב אחרי תגובה חיסונית ספציפית לחלבון האמילואיד (A-beta) המצטבר במוח בעכברים הנושאים גנים אנושיים, ומתוך-כך ללמוד להעריך תגובה חיסונית בחולי אלצהיימר. החיסון עשוי להקטין את רמת הצטברות חלבון האמילואיד במוח, את הנזק העצבי ודלקות הקשורות למחלה.
מנתוני המחקר עולה, כי תגובת הגוף לחלבון האמילואיד, תלויה בגנים ספציפיים של המערכת החיסונית אשר להם צורות רבות באוכלוסיה.
המחקר הציג גישה המשלבת מחקר בבני אדם ושימוש במודלים עכבריים. לדברי ד"ר מונסונגו, "בתחילה אפיינו את הגנים בבני אדם ולאחר-מכן ערכנו מחקר דומה בעכברים המשמשים כמודל למחלה של טרשת נפוצה. בשלב הבא, יצרנו מודל עכברי למחלת האלצהיימר, הכולל גן ספציפי של מערכת החיסון האנושית אשר התבטא בקרב 30% ממשתתפי קבוצת המחקר שלנו". ד"ר מונסונגו מציין, כי אנשים בעלי הגן הזה, יכולים לקבל את החיסון הספציפי, שיקנה למערכת החיסון שלהם יכולת טובה יותר להילחם במחלה.
"אנחנו מראים, בדומה למודלים אחרים של המחלה בעכברים, כי במשך תהליך ההזדקנות, משקעים של החלבון (A-beta) מצטברים באזורים במוח האחראים על תפקודים קוגניטיביים ומגרים תגובה דלקתית מקומית. גירוי תגובה חיסונית לחלבון ספציפי זה במודל בעכברים, גרם לניקוי יעיל ביותר של משקעי A-beta מהמוח, וכמו-כן להקטנה ניכרת של התגובה הדלקתית. מעבר-לכך, מאפייני התגובה החיסונית שהתקבלו בעכברים דומים לאלו שפותחו בבני האדם", אמר ד"ר מונסונגו.
לדבריו, מחקר זה מהווה בסיס לפיתוח גישה של טיפול חיסוני-אינדיבידואלי למחלת האלצהיימר, מאחר ואנשים שונים יגיבו בצורה שונה לחיסון על בסיס הרקע הגנטי שלהם. "כעת, לאחר שהוכחנו שאנחנו יכולים לצפות את התגובה החיסונית הספציפית עבור מספר גנים שכיחים באוכלוסיה".
ד"ר מונסונגו ציין, כי יש לבצע מחקר נוסף על-מנת להבטיח בטיחות ויעילות של החיסון במודל העכבר האנושי שלנו למחלת האלצהיימר.
