כ-300-200 עובדים יסיימו את עבודתם בבנק לאומי החל מאחרי החגים ובמהלך תחילת 2010. מדובר בעובדי מיקור חוץ (אאוטסורסינג) בתחום המחשוב, שהפסקת עבודתם תחול על-רקע סיום הטמעת מערכת "לב" - מערכת מחשוב לניהול מידע על לקוחות הבנק. בשלב הראשון, לאחר החגים, יקצץ הבנק כ-60 משרות, ובהמשך יקוצצו 200-150 משרות נוספות.
שתי החברות שהופקדו על הטמעת המערכת הן מטריקס ואי.די.אס, כך שעיקר העובדים שיסייימו את עבודתם בבנק מועסקים בהן, כמו-גם בחברות נוספות, כמו מלמ. מבנק לאומי נמסר כי "העסקת עובדי מיקור חוץ נקבעת בהתאם לפרויקטים בתחום המחשב ולקצב התקדמותם. בהתאם לכך, לעתים קיים צורך ביותר עובדי מיקור חוץ ולעתים בפחות".
בתחילת 2009 חשף TheMarker את הבעיות שהתגלו בפרויקט המחשוב של בנק לאומי, "חרמש", שמערכת לב היא חלק ממנו לצד שלוש מערכות נוספות - ביטחונות, אשראים ופקדונות. הפרויקט התארך מעבר למצופה וגם ההשקעה בו הייתה גדולה מהצפוי. בסוף 2002 נחתם חוזה משותף עם אי.די.אס ועם מטריקס בתקציב משוער של 100 מיליון דולר לפרויקט כולו. ב-2004 התבצעה הערכה מחודשת, שלפיה תקציב הפרויקט יגיע לכ-200 מיליון דולר. תאריך היעד לסיום הטמעת מערכת לב נקבע לאפריל 2006, אך כאמור נדחה ביותר משלוש שנים, ורק שתיים מתוך ארבע המערכות עלו לאוויר - מערכת הלקוחות (לב) ומערכת הביטחונות.
בסוף 2008, על-רקע המשבר העולמי, קיצץ לאומי את מכסת השעות למאות עובדי מיקור החוץ מכמה בתי תוכנה - בעיקר מטריקס ונס, אבל גם חברות נוספות. הבנק הגביל את שעות העבודה החודשיות של העובדים ל-170, במקום 185 שעות בממוצע לפני הקיצוץ.
לא רק בלאומי היו עובדי מיקור החוץ בין הראשונים לסבול מהמשבר, ובתחילת 2009 החליט גם בנק הפועלים להגביל את מספר השעות החודשיות שלהם ל-180. בנק דיסקונט ביצע מהלך דרמטי יותר והודיע על סיום העסקתם של 470 עובדי מיקור חוץ בתחום המחשוב במסגרת תוכנית התייעלות.
