החברה שנשארת דקיקה ורזה למרות שהיא אוכלת כל מה שבא לה יכולה לא רק להרגיז אותנו. היא עלולה אפילו לחבל בדיאטה שלנו. כך קובע מחקר חדש.
חוקרים גילו כי בזמן שתלמידות צפו בסרט ואכלו חטיפים כשהן בחברת חברות רזות, או בחברתן של חברות שסבלו מעודף משקל, הן התנהגו דווקא כמו החברה הרזה שיכלה להרשות לעצמה לזלול "בלי חשבון". לעומת זאת, המשתתפות במחקר הראו שליטה עצמית גבוהה יותר כשאכלו חטיפים כשלצידן חברות שמנות יותר שזללו.
ממצאי המחקר, שפורסמו ב-"Journal of Consumer Research", מראים כי חברה רזה ש"טורפת" ארוחה גדולה, משאירה אותנו עם התחושה שמותר לנו לעשות את אותו הדבר. "אנו חושבים: 'אם היא יכולה לאכול ככה ולהישאר רזה, ככה גם אני', או 'היא אוכלת עוגה, אז גם אני יכולה'". במילים אחרות, האדם המסוכן ביותר לאכול איתו היא לא הבחורה השמנה, אלא דווקא החברה הרזה עם התיאבון הבריא.
לצורך המחקר, גייסו חוקרים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה שבקנדה 210 תלמידות, שהאמינו כי הן לוקחות חלק במחקר בנושא צפייה בסרטים; כל אחת מהן צפתה בסרט יחד עם חברה, שהייתה למעשה אחת מחברי צוות המחקר.
במקרים מסויימים החוקרת הופיעה כשהיא נראית במשקל הרגיל שלה - 47 קילוגרם בלבד... ובמקרים אחרים היא ריפדה את עצמה כך שתיראה שמנה.
במהלך הקרנת הסרט, הציעו החוקרים לזוגות חטיפים, כשהחוקרת במסווה לקחה את החטיף שלה ראשונה.
צוות החוקרים גילה כי התלמידות אכלו יותר כאשר החברה הרזה לקחה מנה גדולה יותר, לעומת מקרים בהם החברה "השמנה" לקחה מנה בגדול זהה. לדוגמא, כאשר החוקרת הרזה אכלה כמות רבה של ממתקים (30 ממתקים), המשתתפות אכלו בממוצע 10 ממתקים. כאשר הופיעה החוקרת בדמות השמנה ואכלה גם כן כמות רבה של ממתקים, התלמידות אכלו כ-6 ממתקים.
האכילה, מסבירים החוקרים, קשורה פעמים רבות ללחץ חברתי. והשפעה חברתית יכולה למעשה להיות סמן טוב יותר למה שאנו אוכלים. החוקרים מדגישים כי ממצאי המחקר הנוכחי אינם מרמזים על כך שיש צורך לבטל את כל הארוחות המשותפות העתידיות עם חברינו הרזים, אלא לחשוב על מה שנעשה מראש וכך להימנע מזלילת יתר.
הם מציעים שבמקום לחקות את חברותינו הרזות, הזוללות קינוחים בלי הגבלה ולהרגיש שמותר לנו לעשות את אותו הדבר, להזכיר לעצמנו שאנשים שונים האחד מהשני, עם חילוף חומרים שונה והרגלי התעמלות שונים.
לסיכום, רצוי להתמקד במטרה של אכילה בריאה ולא לחקות את החברות שלידינו.
