השידור האחרון של דודו

השידור של הקלטת הותנה במספר סייגים, השמטת קטע בו טופז מפרט את "קשריו הרומנטיים עם נשים במהלך אותו שבוע". זאת כדי למנוע חשיפה של "פרטים בלתי נחוצים שהם בגדר עיתונאות צהובה בלבד". עוד הורה להשמיט קטע שבו מתוודה טופז על ביצוע מעשים "שאינם חלק מכתב האישום". כמו-כן, הורה השופט לעכב את יישום ההחלטה כדי לאפשר לצדדים להשיג עליה, וזאת עד עד ל-2 באוקטובר בשעה 10:00.

נימוק נוסף למניעת שידורן של קלטות החקירה, מניעת פגיעה בפרטיות ומניעת חשיפתם של ילדי טופז לתגובות הסביבה. השופט ציין כי נושאים רבים הועלו בחקירות על-ידי טופז "שראוי להותירם בגבולות ד' אמות חדר החקירה, שאם לא כן הצגת ברבים עלולה לגרום נזק רב, בלתי מידתי, לשמו ותדמיתו של טופז ז"ל אך בעיקר לילדיו הקטינים, לבני משפחתו, לחוג מכריו הקרוב יותר או פחות, ולאותם אנשים ששמם מוזכר על ידו במהלך חקירותיו". השופט הוסיף כי התרשם מצפיה בקלטות כי אם היה טופז יודע שחקירותיו מצולמות ויוצגו ברבים "היה מקפיד לא להתבדח על חשבון עצמו ולא להציג עצמו לעיתים קרובות באור כל כך שלילי, נלעג, תוך ביטול מוחלט של הדברים החשובים לו, תוך ביטול אישיותו, כאשר הוא נראה ברגעיו המביכים ביותר כשהוא מזיל דמעה לא פעם ולא פעמיים, נחנק מחוסר יכולת להסביר את פשר מעשיו הבלתי הגיוניים, הוא מכנה את מעשיו כמעשים מטורפים, בלתי מתקבלים על הדעת". לא ניתן לדבריו להתעלם מהעובדה ש"גם אם ילדיו הקטינים של טופז ז"ל לא יצפו בקלטות בעצמם, הם ייחשפו לתגובות קשות מצד הסביבה הקרובה והרחוקה, יאלצו להתמודד עם תמונות שיעלו מאותו שידור, כך גם עלולים להפגע אחרים שפרטיהם הוזכרו על ידו באותן חקירות ועלולים להפגע במישרין או בעקיפין, כך גם המצב לגבי אחיו של טופז המנוח, ילדיו של זה – ואין צורך להעמיס על אלה סבל וכאב נוספים על אלה שהם חוו עד כה".

הקלטות שנאסרו לשידור תיעדו תקופה של כשבועיים בהן נחקר. השופט מציין כי התיעוד כלל שהייה בחדר חקירה בפרקי זמן לא קצרים כשהוא כבול לידיו או רגליו "הוא בהה באויר, מילמל לעצמו מילים, בחן את חלל החדר פעם אחר פעם, דיבר באופן לא ברור לעצמו, ניכר עליו היטב שהוא אינו יודע מה לעשות עם עצמו...ההתרשמות הבולטת ביותר הייתה שטופז מצוי במצב נפשי קשה...מעמד שאינו מוסיף כבוד ויש בו כדי לבזותו שלא לצורך במידה וקלטת זו תוצג ברבים". אין טעם בהצגת הקלטות שכן אין בהן אלא "כדי להשפיל את טופז מעבר לכל מידה וצורך ומבלי שיהיה בכך כל תועלת לאינטרס ראוי להגנה או לערך בעל משקל". השופט אסר גם על שידור קלטת נוספת שבה אזכור שורה של אנשים "שעלולים להפגע במידה ודבריו יוודעו להם, מספר על אירועים שעלולים להשחיר פני אנשים שלא לצורך מבלי שיהיה בכך כל אינטרס ציבורי מלבד 'פיקנטריה ומציצנות', טופז ז"ל מזכיר ענייני כספים, סכומי כספים מופקדים פה ושם, קשרים כאלה ואחרים שיש לו עם מעורבים שאת פרטיהם לא מעונין לחשוף, מתן תשובות פורמאליות השוללות את התזה שמוצגת לו, אך תוך הבעת פנים ותנועות ידיים שאומרות ההפך, חשש שהביע לגורל ילדיו עקב שיתוף הפעולה שלו וגם עקב עובדות נוספות שאינני מוצא לנכון לפרטן". במצב שבו הערך היחידי שקיים בשידור התיעוד הוא תקשורתי, הוסיף השופט, קרי להראות את טופז ברגעיו הקשים, "הנטיה תהיה להעדיף את הכלל שאין להתיר הצגת תיעוד זה ברבים".

השופט הוסיף כי "דווקא כאשר מדובר בעבירות אלימות כה קשות, שתוצאתן בלתי נסבלת, ומשום שמדובר בתופעה שמימדיה למרבה הצער גדלו בשנים האחרונות, של שימוש באלימות לצורך פתרון סכסוכים, הרי יש בהצגת הקלטת או הדיסק שמתעד באופן בלתי אמצעי את צערו הרב של טופז ז"ל על עצם ביצוע מעשים נלוזים שכאלה, אולי כדי לחזק את מלחמתה של החברה באלימות הגוברת והבלתי נסבלת שהפכה למרבה הצער לתופעה שהיא נחלת הכלל". יתרה מכך, אם בשידורה יהיה כדי "להניא אחרים מלבצע מעשים שכאלה, ולשקול פעם אחר פעם תוצאות מעשים שכאלה לאחר שהם נעשים, הרי די בכך כדי לענות אחר האינטרס הציבורי, המוגן במקרה זה, של מלחמה באלימות".