נאור גרין, הגיש לבית משפט המחוזי בירושלים בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית משפט השלום בעיר מיום 14.8.09, בה נקבע שישתחרר ממעצר אם וכאשר ימלא אחר התנאים שנקבעו בהחלטה. מהבקשה עלה שביום 23.7.09 הוגשה לבית המשפט בקשה לעצור קבוצה של 11 איש, המשיבים, ובהם גרין, בהתאם לחוק ההסגרה עד למתן החלטה בעתירה להכריז עליהם כבני הסגרה.
על-פי הבקשה הקימו המשיבים החל משנת 2005 רשת עבריינית מתוחכמת ורחבת היקף של הונאת קשישים תושבי ארה"ב, שבמסגרתה קיבלו במרמה מקורבנותיהם סכומים בסך של עשרות מיליוני דולרים. תפקידו העיקרי של גרין במסגרת ההונאה היה לערוך סינון ראשוני של הקורבנות הפוטנציאליים על-מנת לאתר קורבנות בעלי אמצעים ולהפנותם לחברים אחרים ברשת העבריינית. בבקשתה טענה המדינה שמעצרו של גרין נדרש על-מנת לסכל את הימלטותו מפני הדין, וזאת, בין השאר, הואיל ומרבית כספי המרמה לא נתפסו, נוכח התקופה הממושכת שבה לקח חלק במעשי המרמה ונוכח עונש המאסר הממושך הצפוי לו אם יוסגר ויורשע. מנגד טען גרין כי אומנם קיימות נגדו ראיות לכאורה, אך מעמדו ברשת העבריינית היה נמוך יחסית, ולכן יש לשחררו לחלופת מעצר של מעצר בית בבית הוריו, הכוללת איזוק אלקטרוני והפקדת ערבויות מתאימות. זאת, כפי שנעשה לגבי משיבה 6, שהמיוחס לה בבקשה אינו חמור פחות מהמיוחס לו. שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של גרין לחלופת מעצר.
ביום: 14.8.09 קבע בית המשפט השלום שגרין ישוחרר ממעצרו אם יעמוד בתנאים הבאים: הפקדה כספית במזומן בסך של 200,000 שקל, ערובה עצמית בסך של 150,000 שקל, ערבות צד ג' של שני אנשים בסך של 150,000 שקל מכל אחד, מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני בבית הוריו ואיסור על יציאה מהארץ. גרין לא מילא אחר התנאים וכעבור מספר ימים, הגיש את הבקשה לבית משפט המחוזי. לדבריו, אין באפשרותו להפקיד 200,000 שקל במזומן וסנגורו ציין שתפקידו ברשת העבריינית, על-פי המיוחס לו בבקשה, היה מינורי יחסית, אין לו עבר פלילי והוא נוהג לנהל אורח חיים נורמטיבי. "בנסיבות אלה, ומשנקבע כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, מן הראוי לקבוע לו חלופת מעצר שבתנאיה הוא מסוגל לעמוד". המדינה התנגדה לבקשה וטענה ששחרור ממעצר בהליך הסגרה הוא חריג, ועל מדינת ישראל להקפיד למלא את התחייבויותיה הבינלאומיות ולמנוע את הימלטותם של מי שהסגרתם מתבקשת. המדינה הדגישה שמרבית כספי המרמה, בסכומי עתק, לא נתפסו, והפנתה לתסקיר השלילי שניתן בעניינו של גרין שבו צוין כי הוא עלול להפר את תנאי השחרור.
נשיאת בית משפט המחוזי בירושלים השופטת, מוסיה ארד, דחתה את הבקשה וקבעה שגרין לא הראה שינוי נסיבות שיצדיקו שינוי החלטתו של בית משפט שלום מיום: 14.8.07, ומדובר בהחלטה סבירה ומאוזנת. "נוכח המעשים שבהם היה מעורב, לכאורה, שהם בגדר מעשי הונאה מתוחכמים, ובשים לב לעונש הצפוי למשיב אם וכאשר יוסגר ויורשע בביצוע המעשים המיוחסים לו, וכן נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן, לא ניתן לשלול את החשש מפני הימלטותו מהדין במקרה שישוחרר ממעצר. זאת אף מבלי להתייחס לשאלה מהי מידת הרווח שהפיק המשיב מהמעשים המיוחסים לו. נוכח זאת, על-מנת שניתן יהיה לשחרר את המשיב ממעצר (שחרור שעליו החליט בית המשפט, בהסכמת המבקשת, בשים לב למיקומו הנמוך יחסית במדרג הרשת העבריינית האמורה) יש צורך בחלופת מעצר שיהיה בה כדי לאיין, או לכל הפחות להפחית במידה משמעותית, את החשש האמור. בית המשפט קבע בהחלטתו, לאחר ששקל את כל הנתונים הרלוונטיים, ובהסכמת הצדדים, את התנאים שאם וכאשר יעמוד בהם המבקש הוא יוכל להשתחרר ממעצר. אין זאת אלא שבית המשפט סבר, על בסיס כל הנתונים שעמדו לפניו, ונוכח הסכמת הצדדים, כי התנאים שנקבעו נדרשים על-מנת למנוע את הימלטות המבקש אם ישוחרר ממעצרו.
"המבקש בטיעוניו לא הביא כל טעם - ולבטח לא טעם חדש המבוסס על שינוי נסיבות - שיש בו כדי להצדיק את שינוי ההחלטה האמורה, שהתקבלה בהסכמתו, בחלוף זמן קצר בלבד ממועד מתן ההחלטה, ובכלל זה לא הסביר מדוע הסכים לתנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט, כאשר, לדבריו, הוא אינו יכול לעמוד בהם. נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית וההחלטה מיום 14.8.09 בעינה עומדת".