נדחתה עתירת הורים שכולים לחקירה פלילית

נסיבות מותו של לוחם משמר הגבול שמת בפעילות מבצעית לפני כארבע שנים, ייוותרו לוטות בערפל. בית המשפט העליון דחה (יום ג', 6.10.09) בקשתם של ביאדגילין ואדיס יסאיס, הוריו של לוחם משמר הגבול נתן יסאיס, להורות על חקירה פלילית בחשד כי מפקדו של הלוחם היה מעורב לכאורה במותו. השופטים אשר גרוניס, מרים נאור וחנן מלצר קבעו כי לא נמצאה עילה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי שדחה את הבקשה. התנגדות לנתיחת הגופה מדובר בפרשה משנת 2005 במהלכה מצא נתן יסאיס את מותו בעת פעילות מבצעית ליד כפר קטנה. מפקדו של יסאיס, סגן מפקד הפלוגה, ביקש ממנו להתלוות אליו כדי להרחיק מיידי אבנים. השניים התמקמו על טרסות מעל הוואדי ומאוחר יותר התקדמו לעבר נקודה גבוהה יותר. בשלב זה עקף יסאיס את מפקדו וזה האחרון איבד קשר עין עימו. לאחר מכן ראה המפקד את יסאיס נופל מהטרסה. יסאיס הובהל לבית חולים הדסה עין כרם אך נפטר. נסיבות המוות לא הובהרו בשל התנגדות הוריו לנתיחת גופתו אך ההערכה הייתה כי נפטר מהתייבשות. משמר הגבול מינה ועדה בודקת אך זו לא הצליחה לגבש מסקנות חד-משמעיות. הורי הלוחם דרשו חקירה פלילית בטענה כי בנם התלונן באוזניהם כי מפקדו "איים עליו ברצח". פנייתם למחלקה לחקירות שוטרים לפתוח בחקירה בחשד לרצח נדחתה בטענה כי "אין תשתית ראייתית לביצוע עבירה פלילית כלשהי". בעקבות ערר שהגישו ההורים ליועץ המשפטי, נבדק הנושא בידי המשנה לפרקליט המדינה, וגם זה דחה את הבקשה. במכתב הדחייה כתב כי "בממצאי ועדת הבדיקה לא עלה חשד שמותו של המנוח נגרם כתוצאה מעבירה פלילית, והרופאים שטיפלו במנוח לא שללו את האפשרות שמותו של המנוח נגרם כתוצאה מהתייבשות. בנסיבות אלה, אין בטענות אמו של המנוח, לגבי חששו של המנוח ממפקדו ובעובדת היות המנוח והסמ"פ לבדם בשטח סמוך לפני נפילתו של המנוח כדי להצדיק פתיחה בחקירה פלילית נגד הסמ"פ". אין סימני אלימות ההורים עתרו לבית המשפט העליון להורות על חקירה פלילית. בא-כוחם, עו"ד אייל אורטל, טען כי "לא ניתן להסתפק בהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים או בבדיקה שנערכה, ויש להורות על חקירה ממשית לסיום הפרשה, תוך חקירת כל המעורבים בדבר". זאת מאחר שדוח ועדת הבדיקה אינו מפורט דיו ואת העובדות יש לברר באמצעות "חקירה עצמאית נוספת - רצינית וראויה". ההורים טענו עוד כי אין אפשרות לשלול "שגורם בלתי טבעי הוא שהביא למותו של המנוח". ההורים הדגישו כי אם מלוא החומר הרלוונטי היה בפניהם ייתכן שהיו מאשרים את הנתיחה. עוד טענו כי תחושת האיום שחש בנם ממפקדו, גרסאותיו הסותרות של המפקד, "ממצאים חריגים בבדיקות הרפואיות בבית החולים", מחייבים "חקירה ממשית". מנגד, המדינה טענה כי פרשה זו נבדקה על-ידי ועדת הבדיקה, גורמים מקצועיים במטה הארצי במחלקה לחקירות שוטרים ובפרקליטות המדינה, ובכולן נקבע כי "אין כל עילה לפתיחה בחקירה בחשד שמפקדו של המנוח גרם למותו, שכן מלבד מספר שפשופים מנפילתו של המנוח, לא נמצאו סימני אלימות על גופת המנוח". המדינה טענה כי התנגדות המשפחה לנתיחה מנעה מסקנה לגבי סיבת המוות ובכל מקרה, "אין כל אינדיקציה כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מאלימות או אגב עבירה, או שהוא לא טופל כראוי בשטח". מבין את כאב ההורים כאמור, בית המשפט העליון דחה את עתירת ההורים. השופט חנן מלצר כתב כי אין מדובר במקרה "חריג וקיצוני", שבו "לוקה החלטת הרשות בעיוות מהותי או חוסר סבירות קיצוני". הוא הוסיף כי הטענות, כולל אלו של האם כי בנה חש מאוים, נבדקו באופן מקיף ויסודי על-ידי שורה של גורמים מלבד הוועדה, והוחלט לדחות את הבקשה לחקירה פלילית. "בנסיבות אלה, הגם שניתן להבין, כאמור, את כאב ההורים, הסבורים כי רק בחקירה פלילית מלאה תצא האמת לגבי מות בנם אל האור - איננו מוצאים לנכון להתערב בהחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית, שהרי החלטה זו הייתה מבוססת על בדיקת מג"ב ועל בירורים נוספים שנעשו על-ידי הגורמים המוסמכים השונים". אובדן ההורים "גדול, וקשה מנשוא", כתב עוד מלצר, "אולם, אין בידינו להיעתר לבקשתם ולהורות כי תיפתח חקירה. לפיכך דין העתירה להידחות, וכך אנו עושים". לפני נעילה - דברים לזכרו בסיום ההחלטה, ו"לפני נעילה" הוסיפו השופטים דברים לזכרו של הלוחם, ציטוט מדברי סגן מפקד מג"ב בירושלים ניצב משנה יוסי פוני להוריו של הלוחם: "בנכם יקירכם, סמ"ר נתן יסיאס זכרונו לברכה, נפל ב-3.7.05, יום ראשון, כ"ו בסיוון התשס"ה. לפני כשנה וחצי התגייס נתן לשירות קרבי במשמר הגבול והגיע לשרת במג"ב ירושלים, בפלוגה נ"ה בעוטף ירושלים. עם הגיעו התגלה כשוטר איכותי, בעל רצון עז לתרום ולבצע את שירותו כלוחם על הצד הטוב ביותר. כל זאת, מתוך האכפתיות והמחויבות לחברה הישראלית שאפיינו אותו. במסלול ההכשרה, העניק נתן מעצמו וגילה בגרות אישית, שהביאה את מפקדיו לשבחו בפני חבריו לנשק. נתן הקרין מאישיותו המיוחדת על הסובבים אותו, ברוח הסובלנות ואהבת האדם, תמיד עם חיוך שובה לב. נתן - כשמו כן היה: אדם המעניק מעצמו למען אחרים, דואג לחבריו לנשק, לאחיו ולהוריו. מוותר מעצמו ולמען הסובבים אותו - זהו נתן, בנכם".