סרטן העור עובר בתורשה

למרות שישנן דרכים למניעת סרטן העור, שני מחקרים חדשים מראים כי בחירת קרובי המשפחה בצורה זהירה יותר יכולה גם היא להיות יעילה... אחד המחקרים גילה כי תאום זהה עם מלנומה (סרטן העור) מעלה את הסיכון של התאום השני לפתח את המחלה הרבה יותר מתאום שאינו זהה הסובל מסוג זה של סרטן העור. המחקר השני גילה כי אחים או הורה עם אחד מהסוגים השונים של סרטן העור, שאינו מלנומה, מעלה את הסיכון גם כן. מספר מחקרים הראו כי מלנומה וסוגי סרטן עור אחרים עוברים בתורשה, אך קשה היה לזהות את ההבדל בין השפעת הגנים להשפעה של גורמים סביבתיים. במחקר האוסטרלי, חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד שבבריסבן ניסו לעשות זאת על-ידי חקר תאומים בהם לפחות אחד מהאחים אובחן עם מלנומה. הם חקרו אלפי מקרים של מלנומה שדווחו בקווינסלנד ובניו סאות' וולס וגילו 125 זוגות תאומים. בארבעה מבין 17 זוגות התאומים הזהים, שניהם אובחנו עם מלנומה, בעוד שרק בשלושה מבין 98 התאומים הלא זהים אובחנו שניהם עם סרטן העור הקטלני. על בסיס נתונים אלו החוקרים הגיעו למסקנה כי תאום זהה עם מלנומה מעלה את הסיכון של התאום השני למחלה כמעט פי עשרה, בעוד שמלנומה שאובחנה בתאום לא זהה מעלה את הסיכון של התאום השני למחלה כמעט פי שניים. כלומר, חלק מהעלייה בסיכון למלנומה קשורה לגנים, במיוחד לאינטראקציה בין הגנים. הם מעריכים כי גנים אחראים לכמחצית מההבדל בסיכון בין שני אנשים שונים. במחקר השני, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס בדקו נתונים של מחקר בשם "Swedish Family-Cancer" כדי להעריך את הסיכון למספר סוגים של סרטן עור בין אחים ואחיות וילדים לאנשים שאובחנו עם המחלה. הם גילו כי אנשים עם אחים או הורה שאובחנו עם סוגים מסוימים של סרטן עור היו בסבירות גבוהה יותר לפתח סרטן עור מסוגים שונים, ולא רק את אותו סוג בו אובחן בן המשפחה. כאשר גידולים הופיעו בחלקים בגוף שנחשפו יותר לשמש (כמו הפנים, בהשוואה לגוף), הקשר התורשתי היה גבוה יותר. על בסיס ממצאי המחקר, החוקרים הגיעו למסקנה כי ההיסטוריה המשפחתית יכולה לשמש כדי להעריך את הסיכון לסרטן העור, ומחקרים גנטיים יכולים להיות דרך יעילה לזהות מטרות פוטנציאליות לטיפול ולמניעה של המחלה.