נדחתה בקשתו של פרקליט המדינה,
משה לדור, לביטול זיכויו מאשמת רצח של יוני אלזם, אסיר שנמצא מת בתאו בכלא בטרם מתן עדותו כעד מדינה. זיכויו בא בעקבות החלטת בית המשפט העליון כי הופרו זכויותיו ולכן הודאותיו אינן קבילות. בהחלטה לדחות את בקשת הפרקליט, כתבה נשיאת בית המשפט העליון,
דורית ביניש, כי בפרשה לא נקבעה הלכה חדשה המצדיקה את הדיון הנוסף המבוקש.
בית המשפט העליון דחה (יום ב', 12.10.09) בקשת פרקליט המדינה משה לדור לדיון נוסף בהרכב מורחב בפרשת זיכויו של האסיר יוני אלזם, לאחר מותו. אלזם הורשע בשנת 2005 ברצח חנניה אוחנה וביום בו אמור היה להעיד במשפטו של שותפו לפרשה, הוא נמצא מת בתאו. עזבונו הגיש ערעור על ההרשעה בטענה כי זו התבססה על הודאותיו, וכי אלו אינן קבילות בין היתר בשל הפרת זכויותיו תוך גבייתן. מדובר בין היתר בהפרת הזכות להיוועץ בעורך דין וכן בשל ה"אקטיביזם" של המדובבים ש"חרגו" "מגדר התחבולות הלגיטימיות בחקירה והתדרדרו לכלל פעולות פסולות החותרות תחת זכויותיו הבסיסיות של אלזם בהליך פלילי".
מגבלות בהפעלת מדובבים כאמור, בעקבות זיכוי, אלזם הגיש לפרקליט המדינה בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בטענה כי בפרשה זו נקבעה "הלכה חדשה" בסוגיית פסילת ראיות. פסק דין אלזם משנה לטענת לדור את "נוסחת האיזון", כך ש"המשקל אשר ניתן לשיקולי מאזן התועלת החברתית - ובכללם מהות העבירה וחומרתה, חשיפת האמת, גמול לעבריין ואמון הציבור במשפט הפלילי - הוא נמוך עד אפסי". ההלכה החדשה "מאפשרת פסילת ראיות מבלי להתחשב במהותה של העבירה ובמידת חומרתה כמו גם בנזק החברתי הכרוך בפסילתה של הראיה".
לדור טען כי קושי נוסף בפסק הדין, הוא במגבלות שעולות ממנו באשר לאופי הפעלת מדובבים. "פסק הדין אסר על התערבות של מדובבים במתחם מוגן הנוגע לייצוגו של החשוד וקבע כי כל כניסה למתחם של יחסי עורך דין עם נחקר היא אסורה". מדובר בהגבלה "בלתי מוצדקת" על "הדרכים בהן רשאי מדובב לפעול".
הלכה לא חדשה כאמור, בית המשפט דחה את בקשת לדור. השופטת ביניש קבעה כי אין מדובר בהלכה חדשה, אלא בכזו המבוססת על "הלכת יששכרוב" שבה נקבע כי יש להפעיל שיקול דעת "תלוי נסיבות". כך, לדבריה, נעשה בפרשת אלזם. "בית המשפט איזן בין השיקולים השונים בהתאם לנסיבותיו המיוחדות והפרטניות של המקרה והגיע להכרעה לפיה מכלול נסיבות העניין מצדיקות את פסילת הודאות אלזם".
ביניש הדגישה כי נוסחת האיזון לפסילת ראיות הינה לפי מהותה "תלוית נסיבות", "ויש להפעילה בכל מקרה ומקרה לפי עובדותיו ומאפייניו המיוחדים". מכאן ש"נקודת איזון קונקרטית בנסיבות עניין נתון אינה מהווה הלכה ואינה מקימה עילה לדיון נוסף". היא אף דחתה טענות על הגבלות שהושמו בפסק הדין על פעילות של מדובבים באופן כללי. עניינו של פסק דין אלזם הוא באלזם, ובמקרה שלו "חרגה פעילותם של המדובבים ממתחם הפעילות הלגיטימי".
בפרשת אלזם לא נקבעה הלכה חדשה ולא נמצאה הצדקה לדיון נוסף בהרכב מורחב, נקבע בהחלטה.
