נטלי פורטל תבעה את ורד ואבי מזרחי, מהם שכרה דירה, ונתבעה על ידם בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בגין סכסוך. לדבריה, הסכם השכירות הוארך בעל פה עד לחודש מאי 2009, ומאחר והזוג מזרחי ביקש למכור את הדירה קודם לכן, היא התבקשה להתפנות כבר ביום 17.8.08. "לאור סירובי, חיבלו הנתבעים במערכת החשמל בכך ששרפו את נתיך החשמל, השליכו אשפה, חיבלו בצילינדר ואיימו שיגרמו לנזק עתידי במושכר. אני וילדיי היינו נתונים במסכת הפחדות ואיומים".
הנתבעים השיבו בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, שפורטל הפרה את חוזה השכירות כשסירבה לפנות את המושכר בתום תקופת השכירות, לא שילמה דמי שכירות וחשבונות נלווים של מים, חשמל, גז וארנונה, והסבה נזק משמעותי והרס רב לרכוש.
בדיון בפני השופטת מרים ליפשיץ-פריבס טענה פורטל שהנתבע הגיע למושכר על-מנת לקבל דמי שכירות ובאותה הזדמנות שרף את הנתיך וגרם לנזקים למוצרי החשמל. "הזמנתי משטרה והשוטר היה עד לנזק הרב ולאיומים של הנתבעת כנגדי". פורטל הוסיפה שלא נותרו לה חובות למעט חובות לארנונה ולגז, שקוזזו מחובם של הזוג מזרחי עקב הפרשים בשער הדולר, בסך של 5,400 שקל.
הזוג מזרחי השיב שפורטל חייבת לו סך של 2,400 דולר. "התובעת חיבלה במזיד בארונות המטבח, במקלחון, שברה אריחי אמבטיה, פגעה בשקעי חשמל והותירה הזנחה ולכלוך במושכר". הנתבעים הכחישו שפגעו בחשמל ובדלת ודחו את הטענה בדבר השלכת פסולת בכניסה.
בפסק הדין קבעה השופטת שהחוזה לא הוארך בעל פה ועל פורטל לשלם דמי שכירות עבור חודש ו-18 יום סך של 960 דולר. כמו-כן חויבה לשלם 107 שקל בגין חוב הגז. "לעניין הטענות בדבר גרימת נזק למערכת החשמל, שמעתי את עדויות בעלי הדין ואת עדותו של השוטר. הכרעתי בין הגרסאות בהתאם לעדותו של השוטר שהייתה מהימנה ועקבית. לדבריו, הוא הגיע למושכר בסמוך לאחר ביקורו של הנתבע בו וראה אכן כגרסת התובעת, סימני חבלה בלוח החשמל ונכח לראות שהיו קצרים בחשמל. השוטר העיד, כי הוא היה במושכר בעת שהתובעת ניהלה שיחת טלפון עם הנתבעת בה והשיחה נשמעה ברמקול, כדבריו. בעדותו אמר השוטר כי לשאלת התובעת מדוע הם גרמו לנזק למערכת החשמל, השיבה הנתבעת: 'לא רק שגרמתי לחשמל נזק, אני גם אגרום נזק למים ואפגע בצילינדר ואזרוק אתכם מהדירה'. יתירה מכך, השוטר שוחח בעצמו, מיד לאחר הדברים הנ"ל, עם הנתבעת ולאחר שהציג עצמו כשוטר השיבה לו הנתבעת שהיא 'לא שמה על המשטרה'.
"עדותו של השוטר ועדותה של התובעת על החבלה במערכת החשמל, מתיישבת עם עדותה של הנתבעת על כך שהיה בכוונתה להביא להפסקת אספקת החשמל והמים למושכר, על דעת עצמה, אף שלא עמדה לה הזכות לכך. הנתבעת אומנם לא הודתה בחבלה במערכת החשמל, אך דבריה לשוטר בנידון כמובא לעיל כמו גם החבלה בפועל במערכת מיד לאחר הביקור של הנתבע במושכר, מתיישבים עם טענות התובעת כנגד הנתבעים בנוגע לכך. מעבר לכך, הנתבעת העידה על כעסיה כנגד המשטרה שלא טיפלה בתלונותיה כנגד התובעת ואף אמרה לשוטר שהיא תנתק גם את החשמל. מכאן עולה שהיה ידוע לנתבעת על ניתוק החשמל וזאת, שלא באמצעות חברת החשמל שכן, לא הוכח שבמועד האירוע נמסרה הודעה לחברה והיה ניתק בגינה. על כך ניתן גם ללמוד גם מדברי הנתבעת בעדותה: 'לא ניתקתי את החשמל בגלל החוב לחשמל, בגלל אי תשלום דמי שכירות'. אילו היה הניתוק באמצעות חברת החשמל ולא בחבלה במערכת, לא צפוי שהשוטר היה רואה את הנזק בלוח החשמל ולא היה רואה ניצוצות של חשמל, כפי שראה בפועל.
"לפיכך, אני קובעת כי הנתבעים או מי מטעמם אחראים לניתוק החשמל במושכר, שלא כדין. יחד עם זאת, לא הוכח כי החבלה בצילינדר נעשתה ע"י מי מהנתבעים שכן לא הוכחה הימצאות שלהם במושכר במועד הפגיעה בצילינדר והתובעת לא ראתה את הנתבעים מבצעים זאת". בסופו של דבר נקבע שהזוג מזרחי ישלם לפורטל סך של 1,400 שקל בגין נזקי החשמל והיא תשלם לו כאמור, את החוב בגין שכר דירה עבור חודש ו-18 יום בסך 960 דולר בשקלים, הוצאות גז בסך 107 שקל וכן את שווי הנזק במושכר בסך של 1,500 שקל. "הרשות בידי בעלי הדין לקזז את החיובים. בנסיבות אלו אין צו להוצאות למי מהצדדים."
