הפרקליטות ערערה (יום ד', 14.10.09) על העונש הקל, 15 חודשי מאסר בפועל, שהוטל על השוטר שחר מזרחי. מזרחי הורשע בהריגת חשוד בפריצה לאחר שנקבע כי לא נשקפה סכנה לחייו והירי לעבר החשוד לא היה מוצדק. בערעור טוענת הפרקליטות כי העונש הקל עלול לגרום להתרת הרסן בקרב השוטרים ואין בו ביטוי לערך של קדושת חיי אדם.
מדובר באירוע מלפני כשנתיים, כאשר במהלך מארב משטרתי ירה מזרחי בחשוד בפריצה לרכב. מזרחי תפס את החשוד "על חם" בעת שניסה לפרוץ לרכב. הוא ניהל אחריו מרדף ואף תפס אותו אך החשוד הצליח להמלט, נכנס לרכב מילוט וסגר את הדלת. בניסיון למנוע את הימלטותו, שלף מזרחי את אקדחו, "ניפץ באמצעותו את שמשת חלון הנהג, וירה במנוח ירייה אחת בראשו. הפורץ מת כתוצאה מכך".
מזרחי המיוצג על-ידי עו"ד ציון אמיר, הורשע ונשלח ל-15 חודשי מאסר בכלא. הפרקליטות טוענת כי מדובר בעונש קל שאינו לוקח בחשבון כי מדובר במעשה של הריגה "ברף הגבוה שלה". מזרחי "ירה בחשוד מטווח אפס בראשו, זאת כשהחלון שבור ואין חציצה בין הקנה לבין ראשו של המנוח, והכל על-מנת למנוע את הימלטות המנוח, הא ותו לא".
לטענת הפרקליטות, בית המשפט נכשל בחידוד אמירה ציבורית בדבר "קידוש ערך חיי אדם באשר הוא אדם". בכך "פגם בית המשפט במסר הציבורי הכללי לפיו גם זכויותיו של עבריין - ובראשון הזכות לחיים - ראויות להגנה של ממש".
הנחת המוצא היא כי שוטרים פועלים בהתאם לחוק ולנהלים, "תוך נקיטת ריסון ואיפוק ועשיית שימוש סביר בכוח". בלא הנחה זו "לא ניתן יהיה לקיים מדינת חוק הנותנת אמון בשלוחיה. לולא הנחת מוצא זו, יקום גם החשש מפני התרת הרסן ולקיחת החוק לידיים דווקא על-ידי מי שאמון על שמירתו ... המקרה שבנדון מגלם היטב את הפוטנציאל הנפיץ שבעבודת השוטר ואת התוצאה הרת האסון שבעשיית שימוש לא מידתי בנשק".
על-אף הקושי ולמרות שמדובר ב"שוטר מצטיין שפעל כפי שפעל במהלך מילוי תפקידו תוך שהוא מסור לצרכי ציבור", מדובר בעונש "מופרז לקולא", טוענת המדינה בדרישה להחמירו. מקרה מזרחי צריך להוות "מסד מתאים להתווית מדיניות עונשית הולמת במקרים כגון אלה, בהם נדרש שוטר לקבל החלטות בזמן אמת ולעשות שימוש מרוסן בכוחו". נדרשת "פסיקה תקדימית" שעניינה להתוות "אנך רלוונטי לקביעת העונש".
