7 סיבות למה ערבים באמת לא משלמים מס

קל להטיח בציבור הערבי את התחמקותו מתשלום מיסים עירוניים (ארנונה), ולתלות אותה באופיו ובניכור למדינה. אולם מחקר חדש מפריך כמה מיתוסים ביחס לסיבות שבגינן יש רק 18.6% משלמים בסקטור הערבי לעומת 53.7% בסקטור היהודי. על בסיס המחקר המתפרס על פני עמודים רבים אף מוצעים כמה רעיונות שנועדו לתת כיוונים לפתרון הבעיה. את המחקר ביצע ד"ר רפיק חאג', בהנחייתם של פרופ' שלמה מזרחי וד"ר גיא בן-פורת מהמחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון. המחקר עסק באיתור הגורמים המשפיעים על היענות האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל לתשלום מיסים עירוניים (ארנונה). מתברר כי שבעה גורמים משפיעים על היענות התושבים לתשלום:

• רמת ההון החברתי – מידת הלכידות החברתית בציבור הערבי הולכת ונפרמת. הזולתנות (אלטרואיזם) שהייתה בעבר הופכת יותר ויותר לאינדיבידואליזם, כתוצאה מן הגלובליזציה. יש פחות תחושת שותפות ואיכפתיות כלפי החברה, אבדה הבושה;

• המצב הסוציו-אקונומי נמוך ביותר - 82% נמצאים בדירוג 3 ומטה בסולם של עד 10. במעיליה, למשל, הנמצאת בדירוג 6 דומה אחוז הגבייה (54%) לזה שבציבור היהודי;

• שיעור המשלמים הנתפש – נטייה אחרי ה"עדר" כאשר מעריכים שרבים אינם משלמים ("אז למה שגם אני אשלם?");

• רמת ההטרוגניות על-בסיס אתני – ריבוי חמולות והמון סכסוכים ופילוגים (עיין ערך: הבחירות באבו סנאן), שיוצרים חוסר הרמוניה בין התושבים ("מדוע שנשלם כסף עבורם?");

• רמת האכיפה הנתפשת – עד כמה הרשות המקומית וראש המועצה אוכפים את הגבייה, והאם ראש המועצה מממש סמכותו לעקל מיטלטלין כאשר הדבר נצרך. ככל שהאזרח מפחד יותר כך הוא משלם יותר;

• רמת שביעות הרצון מקבלת שירותים מוניציפליים - ככל שהתושב מרוצה יותר כך הוא מוכן לפתוח את הכיס, אבל כאן נכנסת שאלת הביצה והתרנגולת – אם לא ישלמו מניין יהיה כסף לפתח?;

• רמת ההגינות של הפקידות בשלטון המקומי הערבי – נכון להיום, העירייה או המועצה הם המעסיקים הגדולים ביותר משום שאין מפעלים, וההתנהלות נגועה בנפוטיזם, נעשים מינויים פוליטיים ומוקצבים כספים לשטויות. ככל שיש יותר חוסר אמון כך משלמים פחות.