היום לפני 427 שנה, ב-15 באוקטובר 1582, החל השימוש בלוח הגרגוריאני.
לוח השנה הלועזי ידוע גם בשם לוח השנה הגרגוריאני, על שם האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, והוא מתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על-ידי יוליוס קיסר, קיסר האימפריה הרומית. רוב מדינות העולם מציינות את החודשים בלוח זה.
על-פי לוח השנה הגרגוריאני, היום האחרון בשנה הוא ה-31 בדצמבר, ובחצות של יום זה מתחיל יום חדש, ה-1 בינואר, וגם שנה חדשה.
במדינת ישראל מוכר הלוח הגרגוריאני כלוח שנה רשמי בצד הלוח העברי. לוח השנה הגרגוריאני (או האזרחי, כפי שמכנים אותו בישראל) מבוסס על שנת שמש. בשיטה הזאת, אורך השנה הוא מספר הימים שאורכים לכדור הארץ כדי להקיף את השמש.
חודשי השנה בלוח הגרגוריאני:
ינואר
פברואר
מרס
אפריל
מאי
יוני
יולי
אוגוסט
ספטמבר
אוקטובר
נובמבר
דצמבר
מקור שמות החודשים הוא מתקופת שלטונה של רומא בעולם. הרומאים סגדו לאלים רבים וכיבדו אותם בשמות החודשים. לדוגמה, חודש ינואר נקרא על-שם האל הרומי יאנוס שהיה אל השמש, אל השנה וההתחלות החדשות. חודש מרס - על שם מרס, אל המלחמה.
גם מנהיגי רומא זכו שחודשים ייקראו על שמם, כמו לדוגמה יולי על-שם מנהיג רומא, יוליוס קיסר, או אוגוסט - על שם הקיסר הראשון של רומא - אוגוסטוס.
