מלכה ועידו בן-יחזקאל, תבעו את שכנם, מהקומה למעלה, מנשה ביבי, בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בגין נזקי רטיבות. לטענתם, חדר האמבטיה "סבל" מרטיבות שמקורה בחדר האמבטיה של ביבי ועליו לפצותם בגין הנזק.
ביבי מצידו, לא הכחיש את קיום הרטיבות, וציין שניסה בעבר לתקן את מקור הרטיבות, אך בלא הועיל.
בישיבה בפני השופט משה בר-עם, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה: "...ימונה מומחה על-ידי בית המשפט, אשר יעשה חוות דעת לעניין ליקויי הרטיבות בדירת התובע ויקבע את העלות הדרושה לתיקון הרטיבות... הנתבע יהיה רשאי לתקן את הרטיבות על-פי הוראות המומחה וככל שיעשה כן בתוך פרק הזמן שיקבע המומחה, ולאחר שהמומחה יעשה חוות דעת נוספת וימצא כי התיקון בוצע כהלכה, יהיה בכך כדי להסיר את התביעה, ואולם אם המומחה יקבע בחוו"ד משלימה שהליקויים לא תוקנו יישא הנתבע בעלות הכספית של הליקויים... כפי שיקבע המומחה בחוות דעתו. אנו מסכימים כי נוכח העובדה כי הנתבע איננו חולק על אחריותו לתיקון הליקויים, כי הנתבע ישא בהוצאות המומחה... ככל שהסכסוך לא יבוא על פתרונו על-פי המנגנון שקבע בית המשפט, בית המשפט יהיה רשאי לפסוק בתביעה בפשרה, לאחר קבלת חוות דעת המומחה ועל יסוד התנאים שהוסכם עליהם, כאמור".
המומחה קבע שיש לבצע מספר תיקונים ולצבוע מחדש את תקרת חדר האמבטיה וחדר השינה בדירתו של הזוג בן-יחזקאל. בהמשך הודיע הזוג בן-יחזקאל לבית המשפט, שבוצעו תיקונים בדירתו של ביבי, על-פי הנחיות המומחה, אך טרם בוצעו תיקונים בדירתו. לאחר פחות מחודשיים הודיע הזוג שעדיין לא בוצע תיקון בדירתו וקיימת סכנה לקריסת הקרמיקה באמבטיה. לאחר שהמומחה ערך חוות דעת משלימה, בוצעו תיקונים בדירתו של הזוג בן-יחזקאל שלא לשביעות רצונו המלא, לאחר שנוצרו בליטות בתקרה, הבדלי צבע ואריח קרמיקה הודבק בצורה בולטת.
בסופו של דבר, השופט חייב את ביבי, על דרך הפשרה, לשלם לזוג בן-יחזקאל סך של 1,000 שקל בתוך 14 יום ובנסיבות העניין לא נקבע צו להוצאות.