מיליון בני אדם בעולם סובלים מאוסטאופניה. אוסטאופניה היא מצב בו מופיעים סימנים מוקדמים לאיבוד עצם והוא עלול להידרדר ולהתפתח לאוסטאופורוזיס. במצב של אוסטאופניה, צפיפות המינרלים בעצם נמוכה מהנורמה. למרות זאת, היא לא נמוכה עדיין מספיק כדי שהמצב יוגדר כאוסטאופורוזיס.
לא כל מי שסובל מאוסטאופניה מפתח אוסטאופורוזיס - מחלה הגורמת לשברים מכאיבים ולנכות - אך אוסטאופניה עלולה להתפתח לאוסטאופורוזיס אם אינה מאובחנת בשלב מוקדם ומטופלת במהירות. אוסטאופורוזיס יכולה לגרום לשברים בעצמות ולבעיות אחרות רציניות בעצמות. היא עלולה גם לגרום לעיוותים וכן לאיבוד הניידות והעצמאות.
כיצד הרופא מאבחן אוסטאופניה? בריאות העצם נמדדת בשתי דרכים. האחת היא צפיפות העצם. צפיפות העצם מגדירה את עובי העצמות. השנייה היא מסת העצם. מסת העצם היא כמות העצם שיש לנו.
מה מודד הרופא כדי לקבוע את צפיפות העצם ואת הסיכון לאוסטאופורוזיס? כדי לגלות את צפיפות העצם, הרופא מודד את רמות המינרלים שבעצמות. מינרלים אלו כוללים:
צפיפות תכולת המינרלים בעצמות מלמדת על חוזק העצמות.
עם ההזדקנות, הגוף סופג חזרה את הסידן ואת המינרלים האחרים מהעצמות. ספיגה חוזרת זו עלולה להחליש את העצמות ולגרום לאוסטאופניה ולאוסטאופורוזיס. העצמות הופכות רגישות יותר לשברים ולנזק אחר.
באיזה גיל מסת העצמות מתחילה לרדת? מסת העצם, או כמות העצם בגוף, מגיעה לשיאה בדרך כלל סביב גיל 30 ואז מתחילה לרדת, כשהגוף מתחיל את ספיגת העצם החוזרת מהר יתר מהיווצרות עצם חדשה.
כיצד נדע אם אנחנו בסיכון לאוסטאופניה או לאוסטאופורוזיס? רוב האנשים הסובלים מאוסטאופניה אינם יודעים זאת. למעשה, הסימן הראשון עלול להיות עצם שבורה. המשמעות של עצם שבורה היא שהמצב כבר הפך לאוסטאופורוזיס.
מה הם גורמי הסיכון לאוסטופניה ולאוסטאופורוזיס? גורמי הסיכון לאוסטאופניה הם אותם גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס. הם כוללים:
- כמות מעטה מדי של סידן בתזונה
- היסטוריה של אנורקסיה נרבוזה
- היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס
כיצד הרופא בודק אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס? הדרך המדויקת ביותר לאבחון אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס היא בעזרת בדיקה לצפיפות העצם. בדיקה זו נעשית בדרך כלל בעזרת Dual Energy X-ray Absorptiometry, או בראשי תיבות- DEXA (סוג מיוחד של בדיקת רנטגן).
תוצאות בדיקת DEXA מדווחות בצורה הבאה:
עצם נורמלית: ניקוד T מעל 1
אוסטאופניה: ניקוד T בין 1 ל-2.5
אוסטאופורוזיס: ניקוד T מתחת ל--2.5
ניתן גם לבצע בדיקות אחרות כדי לאבחן אוסטאופורוזיס ואוסטאופניה. אולטראסאונד כמותי, בדיקה שפותחה בישראל, היא אחת מבדיקות אלו. היא מודדת את מהירות הקול בעצמות כדי להעריך את צפיפות העצם ואת חוזקה. סריקות DEXA עדיין נדרשות כדי לאשר את התוצאות של בדיקת האולטראסאונד ושל בדיקות אחרות.
מי צריך לעשות בדיקה לצפיפות העצם? מומחים מייעצים לבצע בדיקות לצפיפות העצם על בסיס קבוע במקרים הבאים:
- נשים מעל גיל 60 עם גורמי סיכון מסוימים. משקל גוף נמוך נחשב לגורם הסיכון הידוע ביותר.
אין קווים מנחים ברורים למועד בו רצוי להתחיל בסריקות לנשים בנות 60 עד 65 ללא גורמי סיכון אחרים, וגם אין קווים מנחים ספציפיים לנשים מתחת לגיל 60 עם גורמי סיכון נוספים. זוהי הסיבה מדוע חשוב לשוחח עם הרופא כדי לקבוע תוכנית סריקה שתענה על הצרכים שלכם.
כיצד ניתן למנוע אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס? אוסטאופניה היא דאגה של כל אישה - ללא קשר לגיל או למצב הבריאותי. הסיבה היא שאוסטאופניה הוא הצעד הראשון בהתפתחות אוסטאופורוזיס או באיבוד רציני של מסת עצם.
יתרה מכך, השברים אינם 'ממתינים' עד למצב של אוסטאופורוזיס. הסיכון לשברים עולה כאשר צפיפות העצם יורדת, וברגע שהופיע שבר אחד, הרי שהסיכון לשברים נוספים עולה. החדשות הטובות הן שניתן למנוע אוסטאופניה או לשנות את המצב לפני שהשברים יופיעו. הנה מספר צעדים מניעתיים:
- הקפידו על תזונה מאוזנת. הכלילו בתזונה כמות רבה של סידן וויטמין D. חומרים מזינים אלו נמצאים במזונות כמו חלב, יוגורט, גבינה וברוקולי.
- התעמלו על בסיס קבוע. ביחרו בהתעמלות כמו הליכה, ריצה או טניס. בצעו גם תרגילי כוח כמו הרמת משקולות או תרגילים בעזרת גומיות לפיתוח כוח ההתנגדות.
- אם אתם שותים, עשו זאת במתינות.
- אם עברתן את גיל המעבר, שוחחו עם הרופא לגבי תרופות חדשות לאוסטאופורוזיס.