אמיר קומע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על הרשעתו בבית משפט השלום בעיר על-סמך הודאתו בעבירה של תקיפת עובד ציבור. על-פי עובדות כתב האישום, בתאריך 22.2.07 נגרר רכבו על-ידי פקח עירוני של עיריית תל אביב. קומע הגיע למקום כשהפקח ועובד הגרר היו במקום, היכה באגרופיו את הפקח, וניסה להשליך אבן לעבר רכב הגרר, אולם נבלם על-ידי חברתו.
שירות מבחן המליץ שלא להטיל עליו מאסר בפועל, אלא להאריך את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. בית משפט השלום הטיל עליו ששה חודשי מאסר בגין העבירה בה הורשע בתיק הנוכחי, הפעיל את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו למשך ארבעה חודשים, וקבע כי שני המאסרים ירוצו בחופף זה לזה, כך שסך הכל ירצה ששה חודשים.
בית משפט השלום הלך לקראת קומע כשבחן את האפשרות לריצוי העונש בדרך של עבודות שירות. אלא שקומע התנהג בגסות כלפי הממונה והוחלט שאינו כשיר לביצוע עבודות שירות, ובית משפט שלום קבע שהמאסר ירוצה מאחורי סורג ובריח.
בכתב הערעור טען קומע כנגד החלטתו של בית משפט שלום, להורות על מאסרו בפועל ולהימנע מהארכת המאסר על תנאי. קומע ביקש לשקול מחדש את האפשרות שירצה את העונש בדרך של עבודות שירות. סניגורו של קומע הדגיש את נסיבות חייו הקשות, את העובדה שנישא ושהינו אב לילדה קטנה, את העובדה שעבר את העבירות עקב מצב נפשי קשה לאחר שהעסק שלו התמוטט וגרם לו ללחץ נפשי. המדינה ביקשה לדחות את הערעור.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ופסק שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום. "במקרה הנוכחי, אין מדובר באלימות מילולית אלא באלימות פיזית של ממש. המערער, כאמור, תקף את הפקח בכך, שהיכה באגרופו בפניו, כאשר כל חטאו של זה האחרון התמצה בכך שניסה לבצע את עבודתו. המערער ניסה להשליך אבן על הרכב אם נבלם על-ידי חברתו שהייתה במקום. אין צורך בדמיון רב כדי להבין, שאבן יכולה לפגוע גם במטרות מעבר למה שהמערער התכוון אליהם. מכל מקום, יש בכך ביטוי נוסף לאלימות, הפעם כלפי הרכוש.
"טענתו של המערער הינה כי ביצע את המעשים על-רקע מצב נפשי קשה, שהורתו ולידתו בהתפתחויות בעסקו. יכולנו לקבל טענה זו או לפחות לשקול אותה ברצינות, לולא העלה העיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער, כי מדובר בדפוס התנהגות ולא באירוע חד פעמי. המערער כבר תקף בעבר שוטר, תקף רופאה בקופת-חולים ונראה שבעיניו של המערער תקיפתם של עובדי הציבור השונים הינה דרך לפתרון בעיות. כיוון שהאירועים הקודמים התרחשו זמן רב לפני המשבר הכלכלי, לא ניתן לקבל את טענתו של הסנגור כי מדובר בלחץ נפשי זמני שתורגם כלל אלימות.
"במיוחד אנו רואים לציין, כי את העבירה הנוכחית ביצע המערער כחודשיים בלבד לאחר שהורשע בתקיפת עובד ציבור והוטל עליו מאסר מותנה. ניתן היה לצפות כי ההרשעה תותיר את חותמה לתקופה ארוכה מעט יותר, אלא שהמציאות מצביעה על-כך שלא היה בהרשעתו הקודמת של המערער ולא בהטלת מאסר על תנאי כדי להוות הרתעה כלשהי".