תפקידם של השופטים מורכב, אומרת הנשיאה. מצד אחד עליהם לאכוף את החוק "בתקופה של התגברות הפשיעה", אך אכיפת החוק היא "גם ההגנה על זכויות האדם, הגנה על הפרט, הגנה על החלש מפני שימוש לרעה בכוח לרבות השימוש בכוח השלטון. השופטים הם גם המופקדים על מתן סעד שיפוטי בתקופה של משבר כלכלי, בתקופה המתאפיינת בהתגברות המצוקות הכלכליות והפערים החברתיים".
היא הדגישה כי "עול הכהונה המשפטית אינו קל. שופטי ישראל אשר מלאכת השיפוט הוטלה עליהם זקוקים לכל תעצומות הנפש לעשות משפט, להבחין בין טוב לרע, להכריע הכרעות קשות על-פי מיטב מצפונם ושיפוטם. אין על השופט אלא מרות הדין, הוא אינו תלוי באיש; ואחריותו היא כלפי הציבור בכלל, וכלפי המתדיינים שבפניו. זוהי גם הבדידות של השופט בעבודתו היומיומית". שופט צריך לדבריה להיות "קשוב לטוענים בפניו, לבעלי הדין ולעורכי הדין, לגלות אורך רוח, לב פתוח, כמו שנאמר במקורותינו 'לב שומע', לנהל את ההליך שבפניו על-פי מיטב שיקול הדעת והמזג השיפוטי. לא להיגרר בדיון ולא לגרור אותו, לנהלו ביעילות שלא על חשבון האיכות".
