דוד ויגדרוביץ, לשעבר מנכ"ל דור-אלון תפעול תחנות דלק, חברה בת של החברה הציבורית דור-אלון בשליטת דודי ויסמן, הואשם בעבירות חמורות של דיווח לרשות ני"ע ועבירות מס. החברה הבת סיימה את ההליך הפלילי בכופר בסך 4 מיליון שקל בלבד ולכן לא הוגש נגדה כתב אישום.
דור-אלון עוסקת בין השאר במכירת דלק ואחד הלקוחות המרכזיים שלה היא דור אלון תפעול תחנות דלק. דור-אלון מדווחת למע"מ כאיחוד עוסקים ביחד עם החברות הבנות שלה מ-2002, ולפיכך אין מע"מ בעסקות בגין הדלק שהחברה הבת רוכשת מהחברה האם.
בכתב האישום נטען כי ויגדרוביץ רשם פקודות יומן חדשות הנחזות להיות פקודות יומן של החברה הבת, שכללו בכזב תשלום מע"מ בעסקות הדלק בין החברה הפרטית לחברה האם, אף שבמציאות לא שולם מע"מ בעסקות אלה. הנאשם גרם לכך שהחברה כללה את פקודות היומן הכוזבות בספריה והחברה האם דיווחה כאיחוד עוסקים על התשומה הכוזבת במסגרת הדו"חות התקופתיים המאוחדים, ועל כן זכה איחוד העוסקים לניכוי מס שלא כדין בסך 41 מיליון שקל. בשל הרווחים המוגדלים החברה שילמה גם מס הכנסה גדול יותר, כך שהנזק לאוצר המדינה פחות - ועמד על כ-25 מיליון שקל.
לפי כתב האישום, בשנים בהן ניהל את החברה הבת, 2003-2007, ניפח ויגדרוביץ את רווחי החברה ב-37.1 מיליון שקל. הכסף הוירטואלי נרשם בשני אופנים: הקטנה כוזבת של כרטיס ההוצאות של החברה והגדלה כוזבת של כרטיס המכירות. כך למשל, לא רשם הוצאות לספקים תוך השמדת חשבוניות המס שהוציא להם. בנוסף, כך נטען, לא רשם חובות אבודים כהוצאה וכך יצר מצב כוזב לפי הרווח הגולמי של החברה היה גדול מזה שהיה בפועל.
כתב האישום מפרט כמה עניינים שמדגימים ניפוח הכנסות: תקבולים ממכירת דלק בקיבוץ געש נרשמו בספרי החברה במקביל לרישום בחברה האם, ואי רישום בספרים של ההנחה שטמונה בתווי קנייה מוזלים. ניפוח הכנסות אחר היה דרך רישום כפל של מס רכוש שהתקבלה לאחר מלחמת לבנון השנייה בשל אובדן ימי עבודה של עובדים.
בא כוחו של ויגדרוביץ, עו"ד ניר רשף, ביקש שלא להגיב.
עו"ד גיורא אדרת, שייצג את החברה הבת, מסר בתגובה: "טענו לכל אורך הדרך שאין מקום להעמיד לדין את החברה וגם לא לקחת כופר, מאחר שהדברים נעשו על ידי ויגדרוביץ, על דעת עצמו ובניגוד לטובת החברה. מרגע שהחברה גילתה את הנושא היא מיד דיווחה עליו לרשויות המס במסגרת גילוי מרצון, ובנוסף - פעלה מיד לתשלום מלוא סכום המע"מ ששולם בחסר כתוצאה ממעשיו. החברה גם מינתה בודק, שינתה נהלים - ואפשר לומר שעשתה ככל שניתן כדי להפיק לקחים מהאירוע".
"עם זאת, בסופו של דבר גם משיקולים פרקטיים של קיצור ההליכים וסיום הפרשה החברה העדיפה לשלם כופר, לסיים את ההליך ולא להידיין בבית המשפט - אף שלפי חוות הדעת יועציה המשפטיים סיכוייה לצאת זכאית במשפט היו גבוהים". פרקליטות מיסוי וכלכלה מיוצגת על ידי עורכי הדין שרון יונוביץ ואלון גילדין.
מדור-אלון לא נמסרה תגובה.
