|
"אנו צפויים למחסור הולך וגדל באמצעי טיפול"
|
|
|
"מתוך מאות מחלות קיימות, רק מחלה אחת 'אוכלת' למעלה מרבע מההוצאה הלאומית לבריאות בכל המדינות המפותחות. אם המגמה הנוכחית של עלייה מתמדת בהיארעות סוכרת לא תיבלם, אנו צפויים למחסור הולך וגדל באמצעי טיפול ולנסיגה באיכות ובזמינות שירותי הרפואה שלא יצליחו להדביק את הצרכים ההולכים וגדלים". כך אמר פרופ' מוטי רביד, יושב-ראש האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל בית החולים מעייני ישועה. לדבריו, "אוכלוסיית העולם המערבי כולו, כולל בישראל, נמצאת במאזן קלורי חיובי, כלומר, אוכלת יותר משהיא מוציאה. העשירונים העליונים במדינות המתפתחות הולכים ומצטרפים לחגיגה. שפע המאכלים, הגירוי המתמיד הנוצר על-ידי הפרסומת הישירה והעקיפה, צורות הבילוי המתרחשות יותר ויותר סביב אוכל, הזיהוי של אוכל טוב עם איכות חיים והרפלקס המותנה הנוצר בגיל הרך של ממתק או מאכל טעים כפרס או כביטוי לאהבת-אם, כל אלה מקבעים בנו את האוכל לא רק כצורך, אלא בעיקר, כביטוי להצלחה או להנאה. מגמה זו מביאה לכך שכיום למעלה ממחצית האוכלוסיה בארץ סובלת מעודף משקל וקרוב לשליש הם שמנים ממש". "זו משימה לאומית שמערכת הבריאות לבדה אינה מסוגלת לשאת בה. על-מנת לגדל כאן דורות של ילדים וצעירים בריאים נדרשת תוכנית מתואמת שייקחו בה חלק מערכת החינוך, החל מהגנון ועד לסיום התיכון, מערכת הבריאות, משרד המסחר והתעשיה, הרשויות המקומיות, הצבא, תעשיית המזון לסוגיה ואחרון וחשוב ביותר, אמצעי התקשורת", אמר פרופ' מוטי רביד.
|
|
ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ומרפאת השמנה בבית החולים השרון בפתח תקוה, דיבר על הקשר הישיר של ההשמנה לסיכון לחלות בסוכרת ולהאיץ בהתפתחותה. מנתונים שהציג ד"ר דיקר עולים הממצאים הבאים: במדינות המפותחות, קרוב ל-90% ממקרי סוכרת סוג 2 ניתנים לייחוס לעליית משקל, 100% מכלל הנשים בעלות BMI>35 יחלו בסוכרת, השמנה מגבירה את העמידות לאינסולין ובכך מאיצה התפתחות סוכרת סוג 2, שני שליש מחולי סוכרת סוג 2 הינם בעלי משקל עודף וכשליש הינם שמנים. עוד עולה מהנתונים, כי מתוך חשש להיפוגליקמיה, סוכרתיים לעיתים יאכלו קלוריות עודפות וישמינו מכך. כמו-כן, שיפור המאזן המטבולי בעקבות הטיפול בסוכרת, מביא באופן פרדוקסלי להפחתה בהוצאה קלורית ולהשמנה. ד"ר דיקר מציין, כי "התקדמות סוכרת מסוג 2 מאופיינת על-ידי הירידה בתפקוד תאי הבטא (אלו המייצרים את האינסולין בלבלב) והידרדרות בשליטה ברמת איזון הסוכר בדם. הבעיות האלו ממשיכות כיום למרות הטיפול הנרחב במחלה באמצעות תרופות פומיות (הניתנות דרך הפה) אנטי סוכרתיות. למעשה, הטיפול הזמין כרגע יכול להעלות את הסיכון להשמנה ולהיפוגליקמיה".
|
|
פרופ' איתמר רז, יושב-ראש המועצה הלאומית לסוכרת ומנהל יחידת הסוכרת בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים, אמר כי "מעל 50% מהחולים אינם מגיעים ליעדי האיזון. הטיפול הקיים אינו מצליח לעצור את הידרדרות הסוכרת, רוב הטיפולים הקיימים גורמים לעלייה במשקל לאורך זמן ואינם מצליחים לעצור את העלייה בלחץ הדם והתמותה ממחלות הלב". לדבריו, "התרופות המקובלות כיום משמשות למעשה מעין חרב-פיפיות - זאת כאשר מחד הן מורידות את הסוכר, אך מאידך מביאות להשמנה וגורמות להיפוגליקמיה וכך נוצר מעגל סגור ולא יעיל של הטיפול במחלה. הסיבה לכך נעוצה בקושי הבסיסי של תרופה חיצונית/טיפול חיצוני לחקות את דרך פעולתו של הלבלב ויכולת הניטור העצמית שלו". תרופות חדשות עם זאת, פרופ' רז דיבר בכינוס על תרופות מהדור החדש ובראשן ההורמון GLP-1, אשר מביאות בשורה אופטימית. הורמון GLP1 מגיע ללבלב וגורם לו גם לייצר ולהפריש יותר אינסולין. ההורמון הטבעי GLP-1 הינו בעל השפעה ישירה על מנגנונים פיזיולוגיים רבים בגוף האדם והשפעתו היא רב-מערכתית. המנגנון של פעילות ה-GLP-1 מציע פתרון שלא היה בנמצא לחולי סוכרת מסוג 2 שהטיפולים הישנים לוו בסיכון מוגבר להיפוגליקמיות, עלייה במשקל, עלייה ברמות סוכר לאחר הארוחות ואובדן יעילות הטיפול לאורך זמן.
|
|
