היועץ המשפטי לממשלה,
מני מזוז, תקף (יום ו', 6.11.09) את יוזמת שר המשפטים,
יעקב נאמן, לפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ואמר כי התוצאה הישירה של הפיצול תוביל לא רק להחלשה אלא גם לפוליטיזציה של התפקיד.
- ראו מסמך, הנוסח המלא של ההרצאה:
היועץ המשפטי לממשלה ושלטון החוק.
"היו בעבר ניסיונות ידועים למנות מקורבים ליועץ המשפטי לממשלה. המחסום בפני מהלך כזה היו סמכויות התביעה שהיו ליועץ המשפטי לממשלה. כולם הבינו שמי שמחזיק בסמכויות התביעה לא יכול להיות מישהו מקורב לאנשי הממשלה", אמר בכינוס משפטי בנווה אילן שנערך ביוזמת העמותה למשפט ולחברה.
מזוז הביע תמיכה בלתי מסוייגת בצעד שנקט פרקליט המדינה,
משה לדור, שהביע מחאה על יוזמת שר המשפטים נאמן לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה.
"לא מקובלת עלי הביקורת נגד פרקליט המדינה עם טענות איך הוא מבקר את השר הממונה עליו. אלה אמירות שמצביעות על חוסר הבנה של תפקיד פרקליט המדינה. הוא לא כפוף מקצועית לשר ויש לו סמכויות תביעה שהוענקו לו כדי לשמור על האינטרס הציבורי. הוא לא פועל בשליחות השר אלא בשליחות הציבור. אדם בתפקיד פרקליט המדינה כאשר הוא סבור שעומד להיפגע האינטרס הציבורי שעליו הוא מופקד - מחובתו להתריע על-כך. הוא התריע על-כך בפורומים פנימיים ומצא לנכון להתריע על-כך גם בכתב", אמר.
לדברי מזוז, המסיים את תפקידו בסוף ינואר 2010, אין לערב בשאלת פיצול הסמכויות מתקפות אישיות. "אני לא מאמין בניהול ויכוח דרך מתקפות אישיות. תמיד יש מה לומר ברמה האישית אבל הנושא שאנחנו מתעסקים איתו רציני מדי מכדי להסיט את הדיון למתקפות אישיות", הבהיר.
מזוז הביע בדבריו תמיהה על-כך שהשר נאמן אינו מקיים דיון מקצועי על יוזמת פיצול הסמכויות.
"אני לא מתנגד לבחינה נוספת של הנושא אבל בחינה אמיתית של נושא כל-כך מורכב ורגיש חייבת להיעשות על-ידי ועדה חיצונית בלתי-תלויה שתגבש דוח רציני שיציג מסקנות מקצועיות שישמשו בסיס לדיון והחלטה בממשלה ובכנסת ולא בדיון שעוסק בססמאות שלא נוגעות בדברים האמיתיים. השר לא קיבל את ההצעה הזאת והוא מתנגד לבדיקה מקצועית של הדברים. הוא מסתפק בהתייעצויות דיסקרטיות עם אישים שונים שאיש מלבדו לא יודע מה הוא שמע וממי הוא שמע. הליך כזה לא יכול להיות הליך מספק", אמר.
מזוז קובל בנאומו גם על דבריו של נאמן, כאילו המערכת דהיום - בראשה מזוז עומד - אינה מתמודדת כיאות עם הפשיעה בישראל. בנאומו מנה מזוז את ההישגים העיקריים במאבק בפשיעה:
"התפיסה שגיבשנו הייתה של יישום מהלך רב-שנתי של מאבק בשחיתות השלטונית, הכולל - גם טיפול יזום וממוקד במוקדי השחיתות הציבורית בחברה הישראלית, תוך גישה שאינה נרתעת מעימות עם כל מוקדי הכוח והשלטון, ותוך מסר ברור שאף נושא משרה אינו מעל החוק.
תפיסה זו נשענה, לדבריו, על 4 מרכיבים -
1. מאבק יזום, עקבי ושיטתי לאורך זמן של מאבק בשחיתות השלטונית - לשם השגת אפקט מצטבר ומשמעותי של הרתעה ומסר של "שינוי כללי המשחק";
2. זיהוי וטיפול בתופעות העיקריות ובמוקדי השחיתות המרכזיים בשלטון המרכזי והמקומי - טיפול בתחום הקשר המושחת והמשחית שבין נבחרים לחברי גוף בוחר; טיפול בתופעה המשחיתה של מינויים פוליטיים ומינוי מקורבים; טיפול בתופעה של עבירות מימון בחירות; טיפול בתופעות של שחיתות מערכתית (כגון: ברשות המיסים, במינהל מקרקעי ישראל); טיפול בתופעות של קבלת טובות הנאה אסורות; טיפול במוקדי שחיתות ברשויות מקומיות - במכרזי רשויות מקומיות, ועוד.
3. שיגור מסר ציבורי ברור שאין אנשים מעל החוק - הטיפול לא יוותר רק בשוליים של המערכת הציבורית, אלא גם בלב ההגמוניה השלטונית ובמוקדי הכוח של מערכות השלטון והחברה (נשיא המדינה, ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת, רבנים ראשיים, שופטים, ראשי ערים ועוד);
4. הטיפול ייעשה מתוך שילוב של כלים ומערכות - שילוב של אכיפה פלילית נחושה עם הפעלת כלים משלימים לשם "ייבוש הביצה", למניעה ולסתימת פרצות - ע"י תיקונים בחקיקה, בנהלים ובהנחיות יועץ [דוגמה מובהקת: הטיפול במינויים הפוליטיים].
התוצאות ידועות - בתקופה זו יותר חקירות, יותר כתבי אישום ויותר הרשעות בתחום השחיתות הציבורית מאשר בכל תקופה אחרת בעבר [נפתחו קרוב ל-100 חקירות נגד אישי ציבור, כמחציתם בשלטון המקומי; הוגשו כ-30 כתבי אישום והושגו מעל 20 הרשעות ו- 0 זיכויים];
- נוצרה הרתעה - המאבק האינטנסיבי והנחוש, ריבוי החקירות, כתבי האישום, ובעיקר ההרשעות והעונשים שהוטלו, הובילו למציאות של הרתעה ממשית במסדרונות השלטון.
- מניעה - הפעלת כלים של הפקת לקחים, תיקון ליקויים וסגירת פרצות במנגנוני הפיקוח והבקרה במערכות הציבוריות לשם מניעת הישנותן של תופעות שחיתות באותן מערכות, על-ידי שימוש בכלים של הנחיות יועץ משפטי, "מסמכי תובנות", צוותי יישום לקחים, תיקוני נהלים וחקיקה ועוד. כל אלה השיגו אפקט שמעבר לטיפול הנקודתי באירוע כזה או אחר.
2. המאבק בפשיעה המאורגנת ובמשפחות הפשע החשיבות של הפעילות המשולבת קריטית עוד יותר בתחום המאבק בפשיעה המאורגנת ובמשפחות הפשע.
האמצעי המרכזי באסטרטגיה החדשה שגיבשנו למאבק אפקטיבי במשפחות הפשע ובפשיעה המאורגנת לסוגיה היה הגברת השת"פ ורתימת כל רשויות האכיפה לפעולה משולבת ומתואמת כאיש אחד, והפיכת האצבעות הנפרדות לאגרוף קמוץ אחד. זאת, לצד יצירת כלים חדשים - ארגוניים, טכנולוגיים ומשפטיים - להגברת האפקטיביות של המאבק במשפחות הפשע וארגוני הפשיעה.
לשם כך הוקם צוות-על למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת, בראשות היועץ המשפטי לממשלה ובהשתתפות ראשי כל גופי האכיפה והקמת וועדה מתמדת המרכזת את נציגי כל מערכות האכיפה והמערכות התומכות. במסגרת זו קודמו כמה דברים חשובים, ובהם:
- הקמת חדר מודיעין משותף לרשויות האכיפה לשיתוף מידע בין הרשויות;
- תיאום תוכניות העבודה בין רשויות האכיפה, בעיקר הפרקליטות והמשטרה;
- הקמת כוחות משימה משותפים למשטרה-פרקליטות-רשות המיסים;
- רה-ארגון במשטרה ובפרקליטות שכלל הקמה והפעלת של מערכי תקיפה כלכלית של ארגוני הפשיעה [מינוי משנה לפ.מ לתקיפה כלכלית];
- הנהגת השימוש בכלי מאבק משלימים - כלכליים, אזרחיים ומינהליים - חילוט כספים ורכוש, סגירת עסקים והגבלת פעילות עיסקית ותביעות אזרחיות - כחלק בלתי נפרד ובמקביל לטיפול הפלילי.
בתחום שיפור כלי החקירה - - הקמת הרשות להגנה על עדים;
- שדרוג מענק הסיגינט (מודיעין טכנולוגי) של משטרת ישראל;
- חקיקת חוק נתוני תקשורת;
- שדרוג מערך המז"פ במשטרת ישראל;-
- מאגר דנ"א;
- שיפור שיתוף הפעולה וחילופי המידע עם גורמי חקירה זרים;
ג. התוצאות - בעבר המאבק מול משפחות הפשע סבל מחוסר אפקטיביות בולט, וראשי ארגוני הפשע הסתובבו ברחובות כ"נסיכי העיר", עם מאבטחים חמושים וג'יפים משוריינים, היום המצב שונה לחלוטין.
- חלק ניכר מראשי משפחות הפשע וארגוני הפשע , ומאות מ"חייליהם", מצויים כיום מאחורי סורג ובריח.;
- הוצרו צעדיהם של משפחות הפשע. הם כבר לא נסיכי העיר. הם נרדפים ונמלטים. פעילותם הוגבלה וחולטו כספים, כלי רכב ורכוש;
- הושגה הרתעה ותחושה ציבורית שיש מאבק אפקטיבי במשפחות וארגוני הפשע;
- המלאכה עדיין רחוקה מהשלמה, אך הושג שינוי מגמה בולט.
מזוז מנה בנאומו חלק ניכר מההישגים בתקופת כהונתו וכן את השינוי המבני שבוצע במשך השנים. לדבריו, השר נאמן פועל עתה באופן הנוגד את האינטרס הציבורי, כשהוא מנסה לבצע שינוי כה גדול ללא עבודת הכנה מתאימה. "בשום מערכת לא היו מעלים על הדעת לבצע שינוי כה רדיקלי ללא בדיקה מקצועית רצינית", אמר והדגיש: "בענייננו - נוכח דוח שמגר ולאור החשיבות והרגישות - חיוני שבחינה כזו תיעשה בוועדה ציבורית - מקצועית, רצינית ובלתי תלויה - שתקיים בדיקה יסודית ובשקיפות של הנושא ותקיים שימוע ציבורי. רק כך תהיה לגיטימציה לכל רפורמה בנושא".