צביה סיטנר תבעה את BEST CLEAN בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שמסרה לניקוי יבש מפת משי, וזו חזרה קרועה לחלקים ורטובה. לדבריה, מעבר לנזק הממוני נגרם לה נזק שאינו ממוני, שכן המפה בעלת ערך רגשי רב ונמצאת אצלה 50 שנה.
סיטנר לא ידעה להעריך את שווי המפה ופנתה למעריך, מומחה לבדים, שקבע כי שווי המפה הוא בין 400 ל-500 שקל, מבלי להתייחס לערך הרגשי.
הנתבע לא הכחיש את העובדות וטען שמדובר במפה שלא התאימה לניקוי יבש משום שהיא ישנה מאוד. לדבריו, במכבסה תלויים שלטים בהם נקבע שהפיצוי המרבי בגין נזק, לא יעלה על-פי עשרה מהתשלום עבור הניקוי. "במקרה זה שולם עבור הניקוי סך של 50 שקל, והפיצוי לא יעלה על 500 שקל".
בדיון בפני השופט
כרמי מוסק, הציגה סיטנר את קרעי המפה והשופט התרשם שמדובר במפה בעלת צורה ודוגמה מיוחדים שנקרעה לחלוטין למספר חלקים.
לדברי השופט, בין הצדדים התגלעה מחלוקת על מי הייתה מוטלת "חובת הזהירות". האם היה על סיטנר להזהיר את הנתבע שמדובר במפה ישנה, עשויה מקטיפה ישנה, או שמא היה על הנתבע לבדוק את המפה ולהימנע מלבצע ניקוי יבש בבד מסוג זה. "בנסיבות אלה, נראה כי היה על התובעת להזהיר ולידע את הנתבע כי מדובר במפת קטיפה ישנה בעלת ערך רגשי רב. על הנתבע היה לבדוק את המפה ולהשתמש בידע ובניסיון שצבר כדי להחליט אם המפה מתאימה לניקוי יבש. המסקנה היא כי ה'אשם' במקרה זה מוטל על שני הצדדים" אמר השופט.
השופט הוסיף כי "יחד עם זאת הייתי מטיל על הנתבע, כבעל הידע המקצועי ומי שאמור להפיק רווחים מניקוי בגדים ובדים, חלק רב יותר, בשיעור של 2/3. באשר לנזק - אני מקבל כי שווי המפה הוא לפי הערכת המומחה 450 שקל. כמו-כן אני פוסק סכום נוסף של 450 שקל בגין הערך הרגשי של המפה ובסך-הכל 900 שקל. הנתבעת תפצה את התובעת בסכום של 600 שקל וכן בהוצאות המשפט בסכום של 100 שקל".