בית המשפט העליון דן (ב', 9.11.09)באחד הנושאים הבעייתיים והכואבים של ניצולי השואה - האם מי ששהה בתנאי עוצר בגטאות ברחבי אירופה נחשב כמי ש"נשללה חרותו" ולכן זכאי לפיצויים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. כ-5,000 ניצולי שואה, רובם מרומניה ובולגריה, נחשבים כניצולי העוצר, שעד היום טרם זכו לפיצוי. לפני כחצי שנה פסקה וועדת העררים לעניין זכויות ניצולי השואה ב"תיק הרשקו", וזיכתה את משרד עורכי הדין ובר יעקובוביץ' פדר המייצג את ניצולי העוצר בפסק דין תקדימי הקובע כי זכותם לקבל פיצויים.
במשרד האוצר החליטו להילחם בהחלטה, וערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אולם אישר קריטריון נוסף שאותו יצטרך להוכיח ניצול השואה התובע פיצויים. לפי הקריטריון הזה, התובע צריך להראות שגם מעבר לשעות העוצר, הוטלו הגבלות על חירות התנועה שלו, כגון שהיה יכול לצאת רק לעבודה או רק להצטיידות במזון וכדומה.
כך, 64 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הוטל על ניצולי השואה ועורכי דינם לחפש ולהמציא הוכחות שאיש לא ביקש מהם עד היום.
"האסטרטגיה הטובה ביותר של האוצר בהתנהלות מול ניצולי השואה היא למשוך זמן. ככל שהם מעמיסים קשיים על ניצולי השואה, כך התביעות אורכות יותר שנים. ובניגוד לאוצר, זמן הוא מצרך שאין לניצולי השואה." מסביר עו"ד אילן יעקובוביץ', המייצג את ניצולי השואה.
היום התכנס בית המשפט העליון במסגרת תביעה חוזרת שהגיש משרד עו"ד ובר יעקובוביץ' פדר בשם ניצולי העוצר. התביעה, שהוגשה בשמו של חיים הרשקו, ניצול שואה בן 85, ועוד עשרות מניצולי העוצר טוענת כי הקריטריון הנוסף הוא מיותר וכי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהתערב בהחלטתה של ועדת העררים, והכביד אף יותר על ניצולי השואה.
"התרשמתי שגישתם של השופטים הייתה חיובית כלפי עמדתנו", אומר עו"ד אילן יעקובוביץ. "הקריטריון אותו קבע המחוזי מוסיף לכל תיק של ניצול שואה כשנתיים של התדיינות על-מנת להוכיח את קיומו של צו שלטוני בדבר העוצר. בינתיים, ניצולי השואה לא נעשים צעירים יותר"
