הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון,
ידין ענתבי, הפיץ (יום ד', 11.11.09) טיוטת הכרעה לפיה נדרשות חברות המנהלות קופות גמל לפצות עמיתים שבקשותיהם למשיכת כספים, או להעברתם בין קופות או בין מסלולים, בוצעו באיחור.
טיוטת ההכרעה קובעת את כללי הפיצוי לעמיתים ואת הנוסחאות לחישוב הפיצוי. הוראות הטיוטא נועדו להשיב את העמיתים למצב שבו היו נמצאים אילולא האיחור בביצוע בקשותיהם ולפצותם על הנזק שנגרם להם.
מפניות רבות שהגיעו אל הממונה על שוק ההון הסתבר כי עמיתים רבים לא פוצו על נזקים שנגרמו להם עקב איחור שגרמה קופת גמל במשיכה של כספים או בהעברה של כספים לקופת גמל אחרת או למסלול אחר באותה הקופה. לפיכך, מצא לנכון הממונה להבהיר לקופות את הכללים בנושא, ובפרט את החובה החלה עליהן לפצות את העמיתים בשל העיכוב במשיכה או בהעברה של כספים.
בהתאם להוראות הממונה, במקרה של איחור בביצוע בקשת משיכה, נדרשת קופת הגמל לשלם לעמית את התשואות שהניב כספו או את ההפסדים שספג בשל האיחור. כמו-כן, על החברה המנהלת לשלם לעמית גם ריבית פיגורים לפי החוק.
החברות המנהלות נדרשות לפצות את העמיתים גם במקרה של איחור בביצוע בקשות עמיתים להעביר את כספיהם מקופה לקופה או ממסלול למסלול. ההכרעה קובעת נוסחת פיצוי, המתבססת הן על ריבית הפיגורים, והן על הפרשי התשואות שבין הקופה המעבירה לקופה המקבלת, והתלויה במועד בו התקבלה בקשת העמית.
דוגמה לאופן יישום הוראות טיוטת ההכרעה עומדת במקרה בו, למשל, עומד לזכות העמית סכום של 100,000 ש"ח ביום ה-1 באוקטובר 2008 שבו העמית מבקש למשוך את כספו. אם בקשת העמית בוצעה באיחור של חודש ימים, במהלכו הניבה הקופה, למשל, תשואה שלילית של 4%, כך שסך הכספים שנפדו עמד על 96,000 ש"ח בלבד, הרי שקופת הגמל נדרשת לפצותו בסך כולל של 4,300 ש"ח, סכום הכולל את ריבית הפיגורים המסתכמת ב-300 ש"ח, וכן את הפיצוי לעמית בגין הפרשי התשואות העומד על 4,000 ש"ח.