במוצ"ש האחרון חגגנו אשתי ואני עשר שנות נישואין במסעדת 'פושקין' ברחוב מונטיפיורי בתל אביב. סיור מקדים באתר המסעדה לימד אותי שהגיע שף חדש, גלעד פלד, אשר חזר לארץ אחרי עבודה ממושכת בחו"ל. המנות נראו יקרות אך מושקעות וניכר בהן שמישהו השקיע שם מחשבה על כל פרט.
המסעדה ערוכה בהידור רב עם מפל מים מפכפכים במרכזה ואגרטלים אדירים של זרי גלדיולות. "השף ידאג לכם" הודיע לנו מארק, המלצר המיומן, ואנחנו בחרנו להתמסר. אני הלכתי על כוס של פלם קלאסיקו (36 שקל) ולפני שאשתי הספיקה להגיד גוורצטרמינר צרפתי חצי יבש (28 שקל לכוס), החלו המנות לזרום אל השולחן: לפתיחה הונחו לפנינו ספלונים קטנים עם ירקות ירוקים, אספרגוס, אפונה ופול ירוק עם פרח כרובית אחד לבן שהסתנן פנימה, כולם חלוטים בדיוק רב עד פריכות ממכרת. מקלון מסולסל של קצח לצדם ולסיום המנה - מזיגה של וולוטה כרובית מכיוונו של מארק.
"אתה מחזיר אותי לימי תדמור העליזים" קראתי לעברו, תוך כדי גמיעה מהנה של המרק. אם זכרוני אינו מטעני, וולוטה הוא מרק שקיבל השלמה של שמנת. 13 שנה, לך תזכור.
סלסלה של לחמניות מלבניות (!!), פוקאצ'ה (או פוגאס צרפתי) ולחם של פירות יבשים, הונחה עם חמאה צהובה ומלח רוזמרין.
המשכנו עם סלמון שעושן במקום (50 שקל) והגיע בכלי זכוכית על מצע של קרם פרש מתובל וקוויאר שחור, כשהכל אפוף בעשן. מנה טעימה ועדינה שהוגשה בלוויית צנימים דקיקים; כבד אווז הוגש על סיגר (או ספרינג רול) של קונפי ברווז, סביבו קציפת שקדים ("זה וולוטה שקדים, אבל לא נחזיר אותך לתדמור" אמר מארק) וענבים בפורט (110 שקל). טעים טעים. אישית הייתי מפרק אותה לשתי מנות שיכולות לעמוד בזכות עצמן, אבל קטונתי; עוד טעמנו מנה עתידית של פיטיבייה שְלו (במקור זה מאפה של קרם שקדים בבצק עלים) עם כבד אווז ותרד, שהוגש ברוטב של פטריית פורצ'יני טרייה וציר בקר מצומצם עם שומר מקורמל ובייבי סלק - מנה מטורפת שלא יכולנו להניח לה עד לפירור האחרון. שימו בצד 150 שקל לטובת המנה העתידית.
המשכנו לפילה לוקוס (130 שקל) שהונח על פפרדלה כוסברה ירקרקה עם מלא ירקות קטנים ומפונקים מסביב, עגבניות שרי קלופות, פרחי מרווה, כפתורי זוקיני, ראשים של אספרגוס, שומר מגולף ועוד. מעל הכל נמזג רוטב פסיפלורה-שמפניה מצוין.
פילה בקר (170 שקל) הוגש לצד מאפה זנב שור ותפו"א עם קרם סלרי וציר בקר מצומצם היטב, ושוב אותה פטריית פורצ'יני טרייה עם אותו מרקם בשרני נהדר.
המוזיקה הייתה מצוינת עם צלילים של טום וויטס, שרל אזנאבור (או כמו שאני קורא לו הזמבור), בילי ג'ואל, ג'וני קאש, ננסי סינטרה ועוד. מסתבר שמארק אחראי גם על הפלייליסט.
מארק הגיע עם עגלת גבינות: 8 סוגים לבחירה עם פירות וצנימים (60 שקל) וסיפר ש"השבוע הכנסנו את זה". אנחנו ויתרנו עליהן בנימוס לטובת מקום עבור הקינוחים, שלא איחרו להגיע מלווים בצמד כוסות יין קינוח בציר מאוחר של יקב ויתקין (40 שקל) לצידן.
הראשון היה פנקוטה שוקולד לבן (50 שקל) שהוגש בכוס רחבה עם מקרון בטעם פטל, לצד פטל טרי, סורבה פטל וג'לי פטל שהסתתר במעמקי הפנקוטה.
הקינוח השני היה 'הסנדביץ' של אלביס' (50 שקל) - פרנץ' טוסט קטן עם בננות, פרפה בוטנים, דובדבני אמרונה וגלידת קרמל מלוח. הסליחה עם המרכיבים ששכחתי, בשלב הזה המוח שלי כבר נכנס לתרדמת.
כמה אוכל וכל כך כל כך טעים. יצאנו אל החודש ה-121 שלנו. ניקרתי כל הדרך הביתה. מאז שהתעוררתי, אני לא מפסיק לספר על הארוחה.