יוכבד אילוק הגישה תביעה כספית נגד איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים. מכתב התביעה עלה שאילוק רכשה מהנתבעת פוליסת ביטוח לרכב מסוג רובר שנת ייצור 1999 ביום 1.10.07. ביום 2.1.08 אירעה תאונת דרכים, שבעקבותיה הוכרז הרכב כאובדן גמור.
לדברי אילוק, הנתבעת הפחיתה מסכום הפיצוי סך של 4,929 שקל, ושולם לה סכום של 24,361 שקל בעוד שמחיר הרכב, על-פי מחירון לוי יצחק, עמד על סך של 29,290 שקל. אילוק התעקשה שלא דובר בהפחתות לגיטימיות, בהתאם לפוליסה, אלא בקילומטרז' גבוה ובנזקים קודמים, שלא היו קשורים לתאונה.
"בדיקה בחברות ביטוח אחרות העלתה שחלקן מקזזות מסכום הפיצוי עבור קילומטרז' ומשתנים נוספים בקרות מקרה ביטוח של אובדן גמור, אך הן מציגות תנאים אלה במסגרת מיוחדת, 'באותיות קידוש לבנה', כפי שנדרש על-ידי המפקח על הביטוח, ולא כפי שעשתה הנתבעת בנסותה להבליע עניין זה. יש בכך משום לשנות את דעתו של מבוטח לגבי רכישת ביטוח בחברה זו או אחרת", טענה אילוק.
יצוין כי אילוק לא המציאה ראיה לגבי בדיקתה בחברות ביטוח אחרות.
הנתבעת השיבה כי חישוב ערך הפיצוי נערך על-פי שווי הרכב ביום קרות מקרה הביטוח, כפי שצוין בסעיפים 5 ו-6 לפרק א' לפוליסה ובנספח א' למפרט הפוליסה, שנושאו "קביעת ערך הרכב במקרה של אובדן גמור", ואשר נשלחו לאילוק מיד לאחר עריכת הפוליסה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק הדין דחתה השופטת
אנה שניידר את התביעה וחייבה את אילוק לשלם לנתבעת 500 שקל הוצאות משפט.
לדברי השופטת שניידר, בפוליסה לא נקבעה רשימה סגורה של מקרים שבעטיים תיעשה הפחתה, וייתכנו משתנים נוספים כגון קילומטרז' או נזקים קודמים, שאינם קשורים למקרה הביטוח, שיילקחו בחשבון לצורך חישוב שווי הרכב. "אם בעת קרות מקרה הביטוח היה מדובר ברכב ישן, שגמע קילומטרים רבים, ובמצב חיצוני רעוע - אין כל הצדקה לפצות את המבוטח בקרות מקרה הביטוח לפי המחיר המלא של המחירון, שכן, ברי שאילו ביקש המבוטח למכור את הרכב במצבו לפני התאונה - לא היה מקבל את מחיר המחירון, הואיל וקונה סביר היה מתחשב במצבו של הרכב ומבקש להפחית את מחירו. על כן, ההפחתות שבוצעו על-ידי הנתבעת הינן הפחתות סבירות, המתחייבות ממצבו בפועל של רכב התובעת עובר לתאונה".
