בית המשפט המחוזי בירושלים הורה (ה', 12.11.09)על מעצר עד להחלטה אחרת של
יעקב טייטל, תושב שבות רחל, בן 37, נשוי ואב לארבעה. נגד טייטל הוגש כתב אישום הכולל 14 אישומים על עבירות של רצח הסתה, הברחת נשק והחזקת נשק, הכנת מטענים וניסיונות לפגע באמצעותם באזרחים ובשוטרים. האישום מייחס לטייטל הפעלת מטען ליד ביתו של חתן פרס ישראל הפרופ' זאב שטרנהל.
שתי רציחות ב"גל הראשון" על-פי האישום טייטל ביצע את המיוחס לו בשני גלים. בגל הראשון, בשנת 1997, הגיע טייטל לארץ מארה"ב במגמה לפגוע בפלשתינים. לטייטל מיוחסים שני מעשי רצח באותו הגל. רצח נהג המונית הפלשתיני סמיר אכרם בלביסי ביוני 1997. כמו-כן רצח של רועה צאן פלשתיני באזור הישוב כרמל בהר חברון. על-פי האישום טייטל עצר את הרועה וביקש ממנו להראות לו כיצד לנסוע לירושלים. כשהרועה התקרב "ירה הנאשם לעבר הרועה שתי יריות שפגעו בחזהו מטווח קצר". הרועה נפטר מפצעיו.
לאחר רצח הרועה חזר טייטל לארה"ב, ואת הגל השני החל עם שובו לישראל בשנת 2000. מהאישום עולה כי טייטל הכין מטעני חבלה וניסה אף להרעיל תושבי כפר פלשתיני ליד עלי בשומרון. הוא אף ניסה לשרוף את מנזר בית ג'מאל בשל "פעילות מסיונרית במסגרתה פותו ילדים באמצעות סוכריות וממתקים".
פצצות נגד שוטרים באישום נטען כי טייטל ניסה למנוע את מצעד הגאווה בשנת 2006. הוא הדפיס מאות כרוזים ובהם הבטחת תשלום של 20 אלף שקלים למי "שיגרום למותו של אחד מאנשי סדום ועמורה". טייטל כינה עצמו בכרוזים: "חברי היד האדומה לגאולה". הכרוזים הופצו בשכונות החרדיות כדי "להתסיס את תושביהן לפעולת אלימות נגד מצעד הגאווה".
כשהבין טייטל כי אינו מצליח למנוע את המצעד החליט להניח פצצה במתקן משטרתי כדי להביא את המשטרה לבטל את המצעד. הפצצה הונחה בנקודת השיטור הקהילתי בישוב עלי, התגלתה על-ידי מתנדב ופורקה על-ידי כוחות חבלה. מטען נוסף הונח ליד רכב של משפחה ברמות בירושלים. המטען התפוצץ אך לא גרם לנזק. עוד מטען הונח סמוך לכביש מול שכונת רמת שלמה. כשטייטל סבר שניידת משטרה מתקרבת הוא הפעיל את המטען אך זה לא גרם לנזק.
על-פי האישום טייטל גרם לכאורה לפציעתו של נער, בן למשפחה יהודית משיחית מאריאל. טייטל הטמין מטען בתוך משלוח מנות והניחו ליד הבית. העוזרת הכניסה את המשלוח לביתה של משפחת אורטיז. הנער דניאל אורטיז ביקש לאכול ממתקים מהמשלוח, וכשנגע בו הפעיל את המטען. נגרמו לו חבלות חמורות כולל כריתת שתי אצבעות ברגליו וכוויות.
מטען נגד שטרנהל טייטל סבר כי יש להקים את "מדינת יהודה" בשטחי יהודה ושומרון כחלופה למדינת ישראל. כחלק מקידום רעיון הקמת מדינת יהודה החליט טייטל לפגוע במי שדעותיו לא עלו בקנה אחד עם דעותיו, חתן פרס ישראל לשנת 2008 פרופ' זאב שטרנהל. הוא הכין מטען, טמן אותו בעציץ שעליו נרשם "מדינת יהודה". מנגנון הפעלת המטען חובר לידית דלת ביתו של שטרנהל. כששטרנהל פתח את הדלת המטען התפוצץ. שטרנהל נפגע מרסיסים בירכו.
כתב האישום מייחס לטייטל כרוז עם דברי שבח לרוצח במועדון הקהילה ההומו-לסבית וקריאה לציבור להרוג ב"בהמות הרשעיות".
בדיון בבית המשפט ביקש בא-כוחו עו"ד עדי קידר לדחות את המשך המשפט בחודש כדי ללמוד את החומר הרב וכן כדי להודיע בעניין הייצוג הסופי של טייטל. בית המשפט קבע כי טייטל ישהה במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לדיון נוסף ב-16 בדצמבר 2009.
אין בי חרטה טייטל עצמו אמר בבית המשפט "זה היה תענוג וכבוד לשרת את אלוהי. אין בי חרטה ואין לי ספק שאלוהים מרוצה". בנוסף, הכחיש טייטל את הדיווחים כי פעל כסוכן שב"כ.
במקביל לאישום הפלילי, משפחותיהם של שניים מקורבנותיו של טייטל, מגישות נגדו תביעות אזרחיות בסך כולל של ארבעה מיליון שקלים. שתי התובעות הן משפחת אורטיז של הנער עמיאל, שכאמור נפצע קשה ממטען חבלה שהוטמן במשלוח המנות שהניח טייטל, ומשפחתו של נהג המונית סמיר בלביסי ממזרח ירושלים, שנרצח על-ידי טייטל.
