הורמון אוקסיטוצין, הידוע בכינויו הורמון האהבה, המשפיע על התנהגויות כמו: אמון, אמפתיה ונדיבות, משפיע גם על התנהגויות מסוג אחר כמו - קנאה ושמחה לאיד. כך מצא מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה.
ממחקרים קודמים שנערכו נמצא, כי הורמון זה משפיע באופן חיובי על רגשות חיוביים. ההורמון משתחרר באופן טבעי בגוף במהלך לידה ובעת קיום יחסי מין. נבדקים ששאפו את הצורה הסינטטית של ההורמון, גילו רמות גבוהות יותר של רגשות אלטרואיסטים וההנחה היא כי להורמון חלק חשוב ביצירת קשר בין בני אדם.
ד"ר סימון שמאי-צורי גילתה במחקרים קודמים, כי עכברי מעבדה ששואפים את ההורמון מביעים רמות גבוהות יותר של אגרסיביות, ולכן היא ביקשה לבדוק אם ההורמון משפיע גם על רגשות חברתיים שליליים.
המחקר החדש נערך בקרב מדגם מייצג של 56 נבדקים. במסגרת המחקר, חלק מהמשתתפים התבקשו לשאוף את ההורמון הסינטטי וחלקם קיבלו פלצבו (תרופת דמה). בהמשך, התבקשו הנבדקים לשחק במשחק מזל יחד עם מתחרה אחר, שהיה למעשה, וללא ידיעתם, מחשב. כל נבדק התבקש לבחור מבין שלוש דלתות והוא זכה בסכום כסף שהסתתר מאחורי הדלת בה בחר. מדי פעם הנבדק הרוויח פחות כסף מהשחקן השני ומדי פעם יותר מהשחקן השני - מה שיצר תנאים לרגשות קנאה או שמחה לאיד.
מממצאי המחקר עולה, כי הנבדקים שקיבלו את הורמון האהבה גילו רמות גבוהות יותר של קנאה כאשר המתחרה שמולם זכה ביותר כסף ודיווחו על רמות גבוהות יותר של שמחה לאיד, כאשר הם זכו ביותר כסף.
עוד נמצא, כי ברגע שהמשחק הסתיים, לא נמצאו הבדלים בין הנבדקים לגבי רגשות אלה - מה שאומר שהרגשות השליליים הועצמו רק במהלך המשחק.
ד"ר שמאי-צורי אמרה כי "בעקבות הממצאים אנחנו מניחים כי ההורמון קשור להעצמת רגשות חברתיים באופן כללי - אם הסיטואציה היא חיובית, ההורמון יחזק התנהגויות פרו-סוציאליות ואם הסיטואציה היא שלילית, ההורמון יחזק את הרגשות השליליים".