"איזה בחורות אתה אוהב?" - "פרחות" (אלירז בתשובה שהכניסה אותו ל"האח הגדול") טרנסג'נדרית מרמלה, עורך דין פלילי, דוגמן חירש, פלשתינית שעובדת בחומוסייה בשינקין, נערה בחודש הרביעי להריונה, אינסטלטור עם תסמונת טורט, וגם גיי מזרחי חרדי לשעבר שקוראים לו במקרה גואל פינטו, עד לפני כמה שנים כתב הקולנוע של הארץ. לא קל לכתוב ביקורת על פתיחת העונה החדשה של "האח הגדול". יש מצבים שמשאירים אותך חסר מילים.
אם לקושש בכל זאת מילה או שתיים, ואפילו טובות, הרי שצי המלהקים והתחקירנים (ספרתי בכתוביות כמעט 20 עוסקים במלאכה) עשו עבודה מרשימה. לא ברור איפה הם הצליחו למצוא כל-כך הרבה אנשים שכל אחד מהם יכול היה לאכלס לבדו מעגל דן שילוני מלא. גם השיבוץ של גואל פינטו, ועוד בגרסת הלא-VIP, הוא הישג נאה בגבולות הז'אנר, וגילויה של מעיין בוזגלו-חודדה, הריונית חסרת מודעות בלבוש חושפני על גבול האולטרא סאונד, מסתמן אף הוא כשוס ריאליטי נדיר.
אבל השאלה האמיתית שמעלה ההשקה החגיגית של "האח הגדול", מתרחשת הרחק מהזיעה של אסי עזר והזחיחות של ארז טל, ממש כאן בסלון שלנו. הרי ברגע הראשון, וגם בשני, הצפייה בתוכנית (ובאלפי הפרסומות שהפכו לחלק אינטגרלי ממנה) יצרה בעיקר את התחושה שהקו המנחה של היוצרים היה משהו כמו "חשבתם שעינב בובליל זה פריק שואו? אנחנו נראה לכם מה זה פריק שואו!". אבל אז מגיע הרגע השלישי, שבו מתעמת הצופה עם עצמו ושואל - למען השם. סוף כל סוף מראים לי גם נשים ואנשים שאינם צעירים אשכנזים מחוטבים ונטולי לקויות. ואני, מה יש לי להגיד על השינוי המבורך הזה? שזה פריק שואו?
גם תסמונת טורט זקוקה ליחסי ציבור, זה ברור. אבל איפה עובר הגבול בין שילוב הזולת, התייחסות לאחר, תיקון חברתי, לבין פריק שואו היסטרי וחסר גבולות? אפשר לטעון שהקו המפריד עובר בכוונות. אפשר להניח שמה שמשנה הוא התוצאה. במקרה של "האח הגדול", ברור שאיך שלא נסובב את זה - עזרה לזולת לא הייתה כאן.
אבל יש מבחנים שבהם עוד מותר לצפות שהתוכנית הזו תעמוד. בינתיים, במבחן ההתחשבות במתמודדים, "האח הגדול" מקבלת ציון עובר בלבד. כן, שלל אנשים שרבים יכנו מוגבלים קובצו להם תחת קורת הגג האקסקלוסיבית והמעוצבת בקפידה של אסי וארז, אבל אפילו משתתף חירש לא הצליח לשכנע אותם להשקיע בתרגום לשפת הסימנים. נכון, זה שידור חי, לא קל, והרבה חירשים מסתדרים גם עם קריאת שפתיים. ובכל זאת, אתם עושים מספיק רייטינג ומסרונים על חשבון המשתתף החירש שלכם, כדי שתשקיעו במתרגם זעיר ואליפסה בקצה המסך. אם אפשר, מתרגם שסובל מתסמונת אספרגר, ויסכים להיכלא באליפסה שלו בבידוד למאה הימים הקרובים. אם יש בנמצא, כזה שגם אוהב פרחות.