סלמאן אלענמי פנה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בבקשה לעיין מחדש בתנאי שחרורו בערובה. כתב האישום מייחס לו מעורבות בפרשה קשה של חטיפתה, כליאתה וסחיטתה של נערה בת 17, על-רקע חילול כבוד המשפחה.
בהחלטה מיום 29.3.09 הורה נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יהושע פלפל, על שחרורו ונימק זאת בחלקו הקטן בביצוע האירועים ובתסקיר חיובי. השחרור כלל פיקוח צמוד של ערבים, והרחקה גיאוגרפית לאזור המרכז. כמו-כן, החלטת השחרור ניתנה כאשר כמעט כל עדי התביעה, כולל המתלוננת, כבר העידו.
הסניגורית של אלענמי עתרה להסיר את תנאי הפיקוח ולהחזיר אותו לביתו. לטענתה, הגם שפרשת התביעה הסתיימה, ואף שלקוחה העיד, המשפט צפוי להימשך זמן רב לנוכח ריבוי הנאשמים והסניגורים. "המסוכנות הנשקפת מהמבקש, הנעדר עבר פלילי, וחלקו הקטן בפרשה, מצומצמת. מאידך, הנזק הנגרם למשפחתו ולכל שבטו, גדול, באשר יש לו ילדה חולה הזקוקה לו, והוא גם המוציא ומביא בשם השבט עניינים שונים מול הרשויות". המדינה התנגדה לבקשה.
השופטת
טלי חיימוביץ דחתה את הבקשה. "לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בהחלטת השחרור של כב' הנשיא פלפל, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. שינוי הנסיבות, ככל שקיים, נעוץ אך ורק בחלוף הזמן. ציינתי לעיל, כי החלטת השחרור ממרס שנה זו, ניתנה לאחר שרוב עדי התביעה, ובתוכם המתלוננת, כבר העידו. לפיכך, גם אז לא חשש בית המשפט משיבוש מהלכי המשפט, וליתר דיוק מהשפעה על עדים, ובכל זאת נקט בצעד כפול של פיקוח וגם הרחקה מהאזור. מבחינה זו לא השתנה דבר.
"יתרה מזאת, מסתבר כי למרות הנטען בבקשה, המתלוננת שבה לחיות בדרום, ביחד עם משפחתה או במקום קרוב. המבקש, כך נטען על-ידי הסנגורית, הוא ראש השבט, ובתור שכזה אדם נכבד ביותר, והדבר גם עולה מסעיף 3 לעובדות כתב האישום. בנסיבות אלה שחרורו של המבקש לחלוטין מפיקוח, ובפרט, וזו הנקודה המרכזית בעיני, החזרתו לשבטו, על כל המשתמע מכך, עלול להעמיד את המתלוננת בסכנה, וגם לשגר מסר שגוי לציבור הרלוונטי, ובכך לפגוע באינטרס הציבורי. אכן, המתלוננת כבר העידה, ואין חשש להשפעה על עדותה. יחד עם זאת, אדם במעמד כה בכיר, ראש שבט, שהיה שותף לכאורה לעבירות יוצאות דופן בחומרתן בנושא רגיש של שמירה על כבוד המשפחה, היה ויותר לו להתהלך חופשי בשבטו מול עיני המתלוננת ומשפחתה, עלול הדבר לשגר מסר שגוי הן למתלוננת והן לבני הקהילה האחרים".