בנים מתבגרים אשר אימצו ערכים תרבותיים המאופיינים ב"קוד כבוד", נוטים לאלימות ולבעיות התנהגויות יותר מנערים אחרים. כך עולה (יום א', 22.11.09) ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית.
המחקר נערך במסגרת עבודת המחקר של ליאור סומך, בהנחיית פרופ' יואל אליצור, מהמחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית.
כשאומרים קוד כבוד, למה מתכוונים? עורכי המחקר הגדירו קוד כבוד כהפנמה של ערכים ונורמות המאפיינים תרבויות של כבוד, המתבטאת בתגובות רגישות וכוחניות של בנים כלפי כל מה שנתפס בעיניהם כמכתים את כבודם הגברי.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 136 נערים הלומדים בשבעה בתי-ספר אשר מייצגים שני קצוות של מסגרות חינוכיות בארץ: בתי-ספר עם שכיחות גבוהה של תלמידים עם קשיים התנהגותיים ולימודיים, ובתי-ספר עם שכיחות נמוכה של תלמידים עם קשיים אלה.
במסגרת המחקר פיתחו החוקרים שאלון המותאם לתרבות הישראלית, מתוך מטרה לבחון את "קוד הכבוד", לא רק כגורם סיכון ישיר לבעיות התנהגות, אלא גם כמשתנה שמתווך את הקשר בין קשיחות-לב ומעמד סוציו-אקונומי נמוך לבין בעיות התנהגות.
מנתוני המחקר עולה, כי נערים עם רגישות גבוהה להיבטים השונים של תרבות הכבוד, מראים רמות גבוהות יותר של בעיות התנהגות. כמו-כן, המחקר מצא, כי נערים קהי-לב, שמתאפיינים בטווח מצומצם של רגשות, חוסר אמפתיה וחרטה על התנהגות שלילית, נוטים לאמץ את "קוד הכבוד" והוא בתורו מנבא בעיות התנהגות בעתיד.
מצפים מהגברים להיות קשוחים סומך ופרופ' אליצור מציינים, כי "תרבות הכבוד בארץ ובעולם מאופיינת בציפייה מגברים להפגין קשיחות, כוח ודומיננטיות בפרהסיה ללא גילויי פחד או חולשה, להגן על כבודן של הנשים הקרובות להם, לשמור מפני כל פגיעה בערכה ובמעמדה החברתי של משפחתם או של קבוצת בני-הגיל הקרובה". לדבריהם, "בישראל תרבות הכבוד מאופיינת גם ברגישות מוגברת למצבים של ניצול על-ידי אחרים שמעוררים את החרדה 'לצאת פראייר'".
במאמר שהתפרסם לאחרונה ב-Journal of Clinical Child and Adolescent Psychology, טוענים פרופ' אליצור וסומך, כי נערים קהי-לב מפנימים נורמות המאפיינות תרבויות כבוד כאמצעי להצדיק התנהגות תוקפנית אשר מטרתה להאדיר את עצמם על חשבון אחרים. הסבר נוסף למשיכה של נערים קהי-לב לקוד הכבוד הוא שנערים אלה זוכים לסטטוס חברתי גבוה בקבוצות עם קוד כבוד מפותח, בהשוואה לחברות המדגישות צו מוסרי, כמו הדדיות ביחסים.
החוקרים מסבירים כי נערים עם התקשרות לא בטוחה, נוטים להתמקד בתחרות ובשליטה על אחרים כמנגנון פיצוי לחוסר הביטחון שלהם, ולכן הם מראים נטייה גוברת להפנים את "קוד הכבוד" אשר מעניק להם הזדמנות להאדיר את תחושת הגבריות שלהם דרך שליטה וכוח על אחרים, שאינם שייכים לקבוצת הכבוד הקרובה שלהם.
גם מעמד סוציו-אקונומי נמוך משפיע מהממצאים עוד עולה, כי מעמד סוציו-אקונומי נמוך מנבא הפנמה של קוד כבוד. החוקרים מסבירים, כי אימוץ קוד הכבוד מאפשר למתבגרים המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, להשיג תחושה של סטטוס חברתי על-חשבון שכיחות גבוהה יותר של בעיות התנהגות והתנהגויות אלימות.
"התנהגות אלימה ואימוץ של 'קוד כבוד' בגיל צעיר הם ביטוי ראשוני לפסיכופתיה שעשויה להידרדר לפשעים אלימים יותר בהתבגרות", אומרים סומך ופרופ' אליצור.
השניים ממליצים להורים להיות מודעים לחברי החבורה שעימם מסתובב הנער ולתרבות ולחוקים הנהוגים בחבורה, לחזק את הערכים של עזרה לאחר ובמידת הצורך להתערב כדי למנוע מהנער להידרדר לאלימות ולפשע.
לדבריהם, על אנשי חינוך וגורמי טיפול העובדים עם נערים אלימים, לתת תשומת לב מיוחדת לקשר החזק בין "קוד הכבוד" להתנהגות בלתי מסתגלת ולתכנן התערבויות טיפוליות לצמצום ההשפעה ההרסנית של תת-תרבויות המקדמות ביטויים של אלימות. חשוב שתוכניות אלו יעזרו למתבגרים לפתח כלים פרו-חברתיים שיאפשרו להם לגבש את זהותם ולהגיע לתחושות של שייכות וביטחון בדרכים פרו-חברתיות.
