"בנק ישראל הגיע להחלטה שהייצוא הישראלי מספיק חזק כדי להקטין את התמיכה בדולר כנגד השקל". כך אומר (יום ב', 23.11.09) רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות. לדבריו, הדבר דומה להחלטה שקיבל לאחרונה הבנק המרכזי של אוסטרליה.
מנחם ציין, כי "ההבדל העיקרי בין החלטה זו לקודמתה הוא באופן ההתייחסות לשינויי המיסוי וההיטלים. אם בהודעה הקודמת של בנק ישראל נכתב שבניכוי הגורמים הללו היה השינוי במדד קרוב לאמצע יעד האינפלציה, זווית הסתכלות ששידרה מתינות, הפעם כתוב שבחודשים הקרובים האינפלציה תהיה גבוהה מהגבול העליון של היעד, כשהגורמים הללו הם חלק מכך. בנק ישראל רומז לפיכך על עלייה מסוימת באינפלציה הצפויה ביחס לאינפורמציה שהייתה בידיו בחודש הקודם".
מנחם ציין כי במזרחי-טפחות העריכו שהריבית תעמוד על 2%, או מעט מעבר לכך, בעוד 12 חודשים. "איננו פוסלים העלאת ריבית נוספת בחודש הבא", הוסיף.
ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, אשר היה בין הגורמים המוסדיים הבודדים שצפו העלאה בריבית כבר החודש, אמר כי בחברתו מעריכים שהנקודה הקריטית שגרמה לבנק ישראל להעלות החודש את הריבית היא הגידול הניכר ביצוא. "ככל שמצב היצוא משתפר, כך קטן החשש של בנק ישראל מאפשרות של התחזקות השקל ולכן הבנק מרשה לעצמו להעלות את הריבית מוקדם יותר מאשר בארה"ב ובאירופה".
שראל הוסיף כי "רמת הריבית נמוכה מאד גם לאחר ההעלאה הזו, ואם היא תישאר כל כך נמוכה לאורך זמן היא תוביל להיווצרות לחצים אינפלציוניים משמעותיים תוך שנה או שנתיים". הערכת הראל כעת היא שבנק ישראל ימשיך ויעלה בהדרגה את הריבית, בקצב ממוצע של פעם בחודשיים, בכל פעם ברבע נקודת אחוז, אלא אם כן יהיו שינויים משמעותיים בשער החליפין או במשתנים מקרו-כלכליים אחרים.
רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, מסר כי "העלייה בציפיות לאינפלציה היא זו שהכריעה את הכף להעלאת הריבית. לא נראה כי חל שינוי מהותי במדיניות העלאת הריבית ההדרגתית. ההחלטה צפויה להוביל לירידה בציפיות לאינפלציה ואם הן יתבססו ברמה נמוכה יותר במהלך החודש הקרוב תישאר הריבית לינואר ללא שינוי".
בארגונים החברתיים ביקרו את ההחלטה גורם חשוב נוסף שהגיב להעלאת הריבית הוא נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, יהודה אלחדיף. לדבריו, ניתן היה להמתין עם העלאת הריבית, לאור ההתאוששות ההדרגתית והמתונה בפעילות המשק והציפיות האינפלציוניות הנמצאות בתחום היעד שנקבע. "העלאת שיעור הריבית תפגע ביצירת תנאי צמיחה ביותר עסקים, ובעיכוב יציאתם מהמשבר", אמר אלחדיף. "יש לפעול כעת למתן הלוואות לעסקים בערבות מדינה גבוהה יותר, ובאמצעות כלל המערכת הבנקאית".
גם ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז "מאקרו" לכלכלה מדינית, אמר כי ההחלטה של בנק ישראל להעלות את שיעור הריבית תגרום לפגיעה חמורה בהתאוששות המשק הישראלי לאחר המשבר הכלכלי. "משמעות ההחלטה הינה הענשת הסקטור העסקי בישראל, כאשר הפגיעה הראשונית והקשה ביותר תהיה בעסקים הקטנים", אמר.